דברי הנשיא באירוע עם המשלחת הישראלית לוועידת האקלים בגלזגו

מי שחשב כי העיסוק במשבר האקלים הוא סוגייה שתשפיע רק על הדורות הבאים, או שמדובר בנושא שיש לנו שנים רבות כדי להתחיל ולחולל בו שינוי משמעותי – טועה טעות מרה. מי שחושב שבעניין הזה עיתותינו בידינו – אינו קורא נכון את תמונת המצב. סוגיית האקלים היא בעיה דחופה, הדורשת מעשה כאן ועכשיו. האנושות כולה, וגם אנחנו, במצב חירום!

אי-אפשר להתעלם מההתחממות של כדור הארץ – אסון שמתרגש לפתחנו יום-יום, שעה-שעה. אי אפשר לחמוק משריפות הענק – אצלנו ומעבר לים. אי-אפשר שלא להתייחס לשיטפונות הקטלניים שכולנו עקבנו אחריהם. אי אפשר שלא לקרוא את מפת העלייה בתחלואה בסרטן בכלל ובסרטן העור בפרט – ולא להסיק מכל אלו, ועוד, את המסקנה הנכונה: עלינו לפעול במהירות ובדחיפות ליצירת מציאות אחרת שתשפיע לא רק על העתיד, אלא גם על ההווה שלנו.

אנחנו חייבים למצות את הפוטנציאל הגלום באנרגיה הסולארית – אנחנו רחוקים מאוד מהמימוש שלו. פעם היינו חלוצים בתחום, אנחנו יכולים וצריכים לחזור לשם. אנחנו חייבים לעודד ולהעלות באופן מובהק ואקטיבי את היקף ההשקעות בתעשייה הירוקה; וחייבים לפצח ולנצח את ההשפעה ההרסנית של משבר האקלים בכל מה שנוגע לביטחון תזונתי, שהרי מדובר בסוגייה של ביטחון לאומי. לא פחות מכך.

אנחנו מוכרחים להרחיב את העיסוק של מערכת החינוך שלנו בתכנים הנוגעים למשבר האקלים ובעיקר למה שניתן לעשות למולו כבר עתה – באופן המונגש לגילים השונים, מכיתה א' (לכל המאוחר) ועד לבית הספר התיכון. אנחנו חייבים לדבר על האופן שבו תחבורה מזהמת משפיעה על משבר האקלים – ועד כמה חשוב להשקיע בתחבורה ציבורית רחבה ובכלי רכב שאינם מזהמים. אנחנו מוכרחים לראות איך התכנון האורבני שלנו מקצה יותר ויותר מקום לשטחים ירוקים מתוך הבנת ההשפעה החיובית שלהם ושל בנייה ירוקה בכלל.

והחשוב מכל, ובמובן הזה הקהל הנכבד שנמצא כאן מדבר בעד עצמו: אנחנו חייבים לייצר קואליציה רחבה ככל הניתן, המורכבת מכלל מגזרי התעשייה, המסחר, האקדמיה וכמובן – המגזר הציבורי והשלטון המקומי. שילוב זרועות שתכליתו אחת: מתן מענה דחוף ומידי לסוגיית משבר האקלים. לא בשנה הבאה, לא בעוד חודשיים, היום, כאן ועכשיו!

על אף שמדובר במצב חירום לכל דבר, ואולי דווקא בגלל שמדובר במצב חירום, אם הייתי צריך לתמצת לכדי שתי מילים את עצם ההשתתפות שלנו – כמדינת ישראל – בפסגת האקלים בגלזגו בעוד שבוע, לא הייתי בוחר אך ורק במילה "משבר" – שמלווה את כולנו בהקשר הזה, ברשותכם – הייתי מוסיף אליה את המילה הזדמנות.

זו הזדמנות – דווקא משום שמונח לפתחנו משבר ענק. כן, המשבר הוא גם הזדמנות עבורנו כמדינה, לעשות תיקון עולם פשוטו כמשמעו, ולהיות חלק מהמהלך החיובי הגדול ביותר של דורנו. אומנם אנחנו – כמדינה קטנה לא מהווים שחקן מרכזי ביצירתו של המשבר, אבל אנחנו יכולים בהחלט להיות גורם משמעותי בהתמודדות עימו.

בכנס בגלזגו עומדת לפנינו במה בינלאומית חשובה מאין כמוה, בהשתתפות מנהיגי המדינות החשובות בעולם. את הבמה הזאת חשוב לנצל כדי להציג את העשייה הישראלית הנרחבת ואת הפתרונות שלנו – שיכולים וצריכים להפוך לבינלאומיים – בכל הנוגע לחדשנות אקלימית.

מפתרונות בתחומי המים, החקלאות והאנרגיות המתחדשות וכלה בפיתוח תחליפים לחלבון מן החי. כמו שאנחנו יודעים ויודעות, וכמו שמוכיחה התערוכה כאן בחוץ – שמציגה רק דוגמאות ספורות של החזית הישראלית והעדכנית ביותר של המדע והטכנולוגיה בתחום – יש לנו בהחלט במה להתגאות.

לכן, אני בראש ובראשונה מברך על ההחלטה לצאת במשלחת מכובדת לוועידה החשובה – ובטוח כי כל אחד ואחת מכם יעשה הכל כדי לממש את ההזדמנות שטומן בחובו המפגש החשוב הזה. אני מברך את ראש הממשלה נפתלי בנט, על הובלת המשלחת החשובה הזאת. זו אמירה חדשנית שמתכתבת עם הלך הרוח המבורך בעולם. אין זה דבר של מה בכך, ואני מאמין שזה משקף את המקום המרכזי שהנושא הזה תופס בסדר העדיפויות שלנו כמדינה.

אני רוצה להודות לכם – ארגוני הסביבה, לא רק על ההווה והעתיד, אלא גם על עשייה ארוכת שנים בהן פעלתם בנחישות, גם כשנדמה היה שאיש אינו מקשיב. אני עוד זוכר מילדותי את אמי אורה – תיבדל לחיים ארוכים, שהקימה את אחד הארגונים הירוקים הראשונים בארץ – המועצה לישראל יפה, כשרק חלק קטן מאד באוכלוסייה היה בכלל מודע לנושא הזה. במיוחד אני רוצה להודות לכן – חברותיי, לך, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, על הובלה והנהגה חדורת שליחות ואמונה, וגם – ובעיקר – על התרומה לחלחול ההבנה שאתגר האקלים הוא האתגר הגדול של דורנו. ולך, שרת האנרגיה קארין אלהרר, על שותפות אמת לאורך כל הדרך – גם זו שמתהווה כאן היום, וכמובן על הדחיפה העצומה שאת נותנת לתחום האנרגיות המתחדשות.

למערכת היחסים הרצויה בין האדם לסביבה ישנם כמובן גם שורשים חזקים במקורותינו. במדרש קהלת רבה נאמר: "בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה, מעשי כמה נאים ומשובחים הם, וכל מה שבראתי – בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת – אין מי שיתקן אחריך". נדמה לי שעצם העובדה שפסגת האקלים מתקיימת – ובהרכב רחב ומכובד לכל הדעות – העובדה הזאת כשלעצמה מוכיחה כי משהו מתחיל להשתנות בגישת האנושות אל האקלים. כפי שאמרתי – מדובר במצב חירום של ממש. היום אנחנו יודעים היטב – אין מי שיתקן אחרינו.

לא במקרה מוגדר הכנס בגלזגו – שעל קיומו ואירוחו אני רוצה להודות לידידי ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, לכל ההנהגה הבריטית, וכמובן גם לך ידידי שגריר בריטניה בישראל ניל וויגאן – כאירוע החשוב ביותר בתחום מאז הסכם פריז ב-2015.

העולם מתחיל לנוע קדימה ולנסות באמת להתמודד ולהיערך נכון יותר לסוגיית משבר האקלים. למדינת ישראל אסור להיוותר מאחור. זאת הסיבה שבגינה בחרנו – מיכל ואני – לארח את האירוע החשוב הזה בבית הנשיא. המחויבות שלנו לנושא עמוקה, ולא רק שלנו – אלא כפי שנראה כאן היום – באמצעות הרצאות, סרטונים, והצגת תכנית ממשלתית – זו מחויבות של מדינת ישראל כולה.

זאת גם הסיבה שבגינה הקמתי את "פורום האקלים הישראלי" – פורום בחסות נשיא המדינה, בניהולו של חבר הכנסת לשעבר וראש השדולה הסביבתית-חברתית והשדולה לקידום אנרגיה ירוקה – הד"ר דב חנין, יחד עם ארגון הגג "חיים וסביבה". זה יהיה פורום מוביל שידון במשבר האקלים ובעיקר בתפקידה של מדינת ישראל בהתמודדות עמו. בפורום יהיו נציגים מענפים שונים, ועם כולם נשתף פעולה. החל מהממשלה וכמובן המשרד להגנת הסביבה, עבור בכנסת ובשלטון המקומי, וכלה באקדמיה, המגזר העסקי והתעשייתי, ועוד.

רק בשותפות אמיצה כזו בין גופים ומגזרים שונים, נוכל להתמודד עם האתגרים העומדים בפנינו. אני מאמין בנו, מאמין שנוכל לשים את הדאגה לעתידם של ילדינו ולגורלו של כדור הארץ לפני המחלוקות בינינו.

חברי וחברות המשלחת, אני מבקש לברך אתכם בצאתכם לשליחות החשובה הזאת, שתשפיע על עתידנו ועתיד ילדינו. אין לי ספק כי העובדה שישראל עתידה להצטרף, במסגרת הוועידה, לשורה של יוזמות עולמיות חדשות היא ביטוי נוסף למחויבות הלאומית שלנו לנושא, ולהכרה שלנו – כמדינה וכחברה – בדחיפות הנחוצה, ובגישה נטולת הפשרות בה יש לנקוט בהתייחס למשבר הגלובלי.

אני מאחל לכם הצלחה רבה בשליחות ובטוח כי גם במעמד זה תיטיבו לייצג את פניה היפים של ישראל. תודה לכם.