מיכל הרצוג – הגברת הראשונה של מדינת ישראל

רעיית הנשיא ה-11 של מדינת ישראל, הגב’ מיכל הרצוג, היא עורכת דין ומגשרת במקצועה, הפועלת זה שנים לקידום סוגיות חברתיות, חינוכיות ובריאותיות.
  • הקישור הועתק

שתף

צילום: יגאל סלבין

רעיית הנשיא ה-11 של מדינת ישראל, הגב' מיכל הרצוג, היא עורכת דין ומגשרת במקצועה, הפועלת זה שנים לקידום סוגיות חברתיות, חינוכיות ובריאותיות.
הגב' הרצוג, ילידת 1961, נשואה ליצחק הרצוג מאז 1985, היא אם לשלושה בנים, דוברת עברית, אנגלית, צרפתית ופורטוגזית.

הגב' הרצוג היא בוגרת הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.

היא חברה בלשכת עורכי הדין בישראל והייתה בעלת משרד עורכי דין שהתמחה במשפט פלילי, צווארון לבן ובמשפט מסחרי.

במשך שנים רבות ניהלה הגב' הרצוג קרנות פילנתרופיות הפועלות בתחומים חברתיים שונים כגון בריאות ומחקר מדעי, חינוך ורווחה בישראל. במסגרת זו הייתה מעורבת בקידום פרויקטים להעצמת אוכלוסיות ולשילובן בשוק העבודה תוך יצירת מסלולים לעצמאות כלכלית. 

“תפקידי – להיות כוח מאחד”

רעיית הנשיא מיכל הרצוג

במהלך השנים שימשה הגב' הרצוג כחברת הנהלה בארגונים ציבוריים שונים המקדמים אנשים עם מוגבלות, עוסקים בטיפול בנוער בסיכון וקידום ניידות חברתית. כמו כן, מונתה כחברה בוועדות ציבוריות העוסקות ביוזמות חברתיות ובפעילות התנדבותית יוצאת דופן בישראל. הגב' הרצוג ייסדה את ארגון הבוגרים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, עמדה בראש הקואליציה לתעסוקת חרדים, הייתה חברה בוועדה הממשלתית להסדרת פונדקאות וכן פעלה לקידום אחריות חברתית תאגידית בישראל.

במסגרת תפקידה כגברת הראשונה לקחה על עצמה את קידום נושא. היא נלחמת בסטיגמות בתחום ומקדמת דיון פתוח בנושא בריאות הנפש, במיוחד בעקבות מגפת הקורונה והשלכותיה על ילדים ונוער. הגברת הראשונה סבורה כי למרות הקידמה שסייעה בהעמקת ההבנה כי מחלה נפשית היא מחלה לכל דבר וענין, עדיין חסרה מודעות לכך שמתמודדות ומתמודדי נפש ניצבים מול תופעה אמיתית ומגבילה. מחלות הנפש עדיין נתפסות, בראיית הגברת הראשונה, כמשהו שמרתיע רבים ולכן שיח וחינוך בנושא בפתיחות חשובים כל כך.

בנוסף לקחה על עצמה הגב' הרצוג לעסוק גם במינוף תעסוקה וספורט ככלים לניידות חברתית.

מתוך אמונה שעבודה משותפת מקרבת את אזרחי המדינה לבניית חברה הוגנת, סובלנית ושוויונית יותר, פועלת הגברת הראשונה להגברת שילוב וקידום מגוון אוכלוסיות בשוק התעסוקה באמצעות תכניות מגוונות.

הגברת הראשונה מאמינה בכוחו של הספורט, בכל רמה ובכל ענף, לשנות, להעצים ולקדם את הסוגיות החשובות לנו כפרטים וכחברה. היכולת להשתייך לקבוצה, הבחירה לקום ולזוז, העוצמה הטמונה בפרגון למתחרה, ההתמסרות לתהליך והאתגר להתמיד – כל אלו הם כלים משני מציאות, הן עבור הפרט ובוודאי עבור הכלל.

הגב' הרצוג חותרת ליישם את ניסיונה המקצועי ומיומנותה כמגשרת על מנת להגיע לכל הקבוצות בחברה הישראלית ולקדם את יצירתו של שיח פתוח כבסיס לעתיד משותף.

עוגני העשייה

מאז החלה הגב’ הרצוג במילוי שליחותה כגברת הראשונה, היא פועלת מתוך תפיסתה כי עתידה של החברה הישראלית הוא עתיד משותף בו על בני ובנות כל הקבוצות בחברה הישראלית לפעול יחד למען קיומם של חיים טובים יותר לכל מי שחי בארצנו. מתוך אמונתה כי רק אם נדע להסיר חומות של ניכור בין אזרחיות ואזרחי ישראל, יוצאי כל שדרותיה של החברה, ולהושיט יד לאחר, נוכל להצעיד את החברה שלנו לעתיד של הצלחה ושגשוג – פועלת הגב’ הרצוג לקידומם של מספר נושאים מרכזיים.
בריאות הנפש

את עשייתה הפנים-ישראלית בסוגיית בריאות הנפש ממקדת הגברת הראשונה במאבק בסטיגמות המלוות מתמודדי נפש ובהעלאת המודעות לשכיחות האתגרים הכרוכים בכך. היא מדגישה את חשיבות ההכרה בקושי, לצד הסרת הבושה אשר לעתים קרובות מלווה את המתמודדים עם המחלה. מתוך אמונה בחשיבות הקהילה וביכולתה להעניק מעטפת תומכת בתחום בריאות הנפש, בפרט בצל מגפת הקורונה, מדגישה הגברת הראשונה את הצורך בהושטת יד ופתחון לב לרבים סביבנו ובתוכנו, אשר ראויים לכך.
הגברת הראשונה סבורה כי למרות הקידמה שסייעה בהעמקת ההבנה כי מחלה נפשית היא מחלה לכל דבר וענין, עדיין חסרה מודעות לכך שמתמודדות ומתמודדי נפש, ניצבים מול תופעה אמיתית ומגבילה. מחלות הנפש עדיין נתפסות, בראיית הגברת הראשונה, כמשהו שמרתיע רבים ולכן שיח וחינוך בנושא בפתיחות חשובים כל כך.
בדברים שנשאה בנושא אמרה הגב’ הרצוג, בין היתר כי “יש לשחרר את הנפש, להוציא אותה לאור, לאוורר אותה ולהכיר בקשייה. אחת ולתמיד חייבים להסיר את הסטיגמה סביב הנושא הזה – העיסוק בבריאות הנפש, וביתר שאת – ההצפה וההנכחה של העובדה שאין במחלות אלה שום גרגר של בושה, ושהן קיימות כמעט בכל משפחה, ובוודאי בכל אחד מחלקי החברה, וביתר שאת לאחר שנות הקורונה שחווינו, הוא דבר שהצבתי לנגד עיניי בשעה שנכנסתי לבית הזה כרעיית נשיא המדינה”.
במסגרת עשייתה בנושא מחוץ לגבולות ישראל, הובילה הגברת הראשונה יחד עם הגברת הראשונה של אוקראינה – הגב’ אולנה זלנסקה – שיתוף פעולה נרחב להענקת סיוע הומניטרי מתמשך לפליטים ולנפגעים אוקראינים מהמלחמה. ביוזמתה ותחת ליוויה הצמוד, פותחה תוכנית אשר מטרתה הענקת תמיכה נפשית ומקצועית לגורמים המטפלים באוקראינה, אשר נמצאים בחזית האזרחית הפצועה.
בכנס קייב השני לנשים ראשונות, אמרה הגב’ הרצוג בהקשר זה כי “ניסיונה הרב של מדינת ישראל בהתמודדות ממושכת עם מצבי טראומה, דחף את החברה הישראלית לפתח מנגנוני הישרדות, חיים ויצירה על אף האיום המתמיד. הידע והמומחיות שרכשנו כאן, בארץ, בתחום בריאות הנפש, מאפשר לנו להעניק סיוע לעם האוקראיני המתמודד עם מלחמה ואובדן. בית הנשיא חבר לארגונים ישראליים המתמחים בפיתוח עמידות דרך טיפול, מניעה, מחקר ומודעות ציבורית, ויחד יצרנו תוכניות שמטרתן טיפול במטפלים וסיוע למסייעים. אלו קיבלו כלים להתמודד ולתמוך בביטחה בתהליך הריפוי של העם האוקראיני”.

מקורות מידע לציבור- עמותות שמציעות עזרה וארגונים שמגייסים מתנדבים:
דו”חות- פלטפורמה להעלאת הדוחות בתחום בריאות הנפש אשר הוגש למשכן:
ביקור רעיית נשיא אוקראינה הגברת אולנה זלנסקה בישראל
 

צילום: יגאל סלבין

החברה האזרחית בישראל

הגברת הראשונה בעלת ניסיון של עבודה רבת השנים עם החברה האזרחית בישראל. בנוסף לכך נסיונה הנרחב גם במגזר הפרטי והציבורי העניק לה נקודת מבט רב- ערכית אשר באה לידי ביטוי בהובלת חיבור בין-מגזרי נרחב. כמגשרת בלב ובנפש פועלת הגברת הראשונה ליצירת שיתופי פעולה בין מגזריים, שמטרתם שיפור איכות חיי אזרחיות ואזרחי ישראל. באמצעות העמקת הממשקים בין המגזרים הקיימים – ממשלה, שלטון מקומי, עסקים, חדשנות, מומחים לחברה אזרחית, פילנתרופיה והדור הבא – רואה הגברת הראשונה את שילוב הזרועות האמיתי שיסייע בקידום כל חלקי החברה.
הגברת הרצוג מאמינה כי “אנו עדים לצורך בקיומה של תשתית מערכתית וארגונית – שמאפשרת למגזרים השונים לקיים שיח וממשק משמעותי זה עם זה, המחבר בין שחקנים בעלי נקודות מבט ומקורות ידע וניסיון שונים לא רק באירועי שיא ומשברים – אלא גם בשגרה השוטפת”.

בדברים שנשאה הגב’ הרצוג היא הביעה את משאלתה, לה היא מקדישה חלק מרכזי בעשייתה, “לבנות לבנה אחר לבנה, את חברת המופת אותה אנו רוצות ורוצים לחיות במדינתנו היהודית והדמוקרטית…חברה צודקת, עתיד משותף, בו בנות ובני כל המגזרים חייבים לעבוד יחד למען ערכים נעלים של צדק חברתי, שוויון וחירות. יחד, זו הדרך היחידה בה נוכל להתמודד עם האתגרים שנכונו לנו”.

הפניות:
גיוון תעסוקתי

מגוון ההון האנושי בחברה הישראלית המורכבת מדתות, אמונות, אורחות חיים וזהויות שונות מהווה בעיני הגברת הראשונה הזדמנות שיש לממשה ולמצות את היתרונות הגלומים בה.
שוק העבודה מהווה מקום מפגש מצוין המייצר היכרויות אישיות ומעניק הזדמנויות להגברת השילוב של אוכלוסיות שונות, אשר אינן זוכות בדרך כלל לשילוב ראוי, וקידומן החברתי והכלכלי.
מתוך אמונה שתעסוקה משותפת הופכת לסוכן שינוי המקרב את אזרחי המדינה לבניית חברה הוגנת, סובלנית ושוויונית יותר פועלת הגברת הראשונה להגברת שילוב וקידום מגוון אוכלוסיות בשוק התעסוקה באמצעות תכניות שונות.

 

צילום: גליה פלד

קידום הספורט הישראלי

הגברת הראשונה מאמינה בכוחו של הספורט, בכל רמה ובכל ענף, לשנות, להעצים ולקדם את הסוגיות החשובות לנו כפרטים וכחברה. היכולת להשתייך לקבוצה, הבחירה לקום ולזוז, העוצמה הטמונה בפרגון למתחרה, ההתמסרות לתהליך והאתגר להתמיד – כל אלו הם כלים משני מציאות, הן עבור הפרט ובוודאי עבור הכלל.

מתוך ראיית הספורט כמחולל שינוי וצמיחה וכאפיק למוביליות חברתית משמעותית, פועלת הגב’ הרצוג לקידום תוכניות אשר מנגישות את הכלים הללו לאוכלוסיות אשר יכולות לצאת נשכרות מכך במיוחד: קידום נשים בספורט, העצמת נוער מהפריפריה החברתית וגאוגרפית ושילוב אנשים עם מוגבלויות בספורט. הגברת הראשונה סבורה כי ההשפעה החברתית של העיסוק בספורט היא בעלת פוטנציאל מהפכני, וביסודו האמונה כי “כולנו חלק מהמשחק”. בדברים שאמרה בוועדה ציבורית לקידום ספורט נשים ציינה הגב’ הרצוג כי “אנו רוצים להרחיב את פעילות בית הנשיא בתחום הספורט ולקדם ככל שניתן את השימוש בספורט, עממי והישגי, ככלי לקידום חברתי ושיח מגוון”.

 

צילום: ההתאחדות לכדורגל בישראל

פרס רעיית הנשיא לשירה עברית ע"ש גרנדר סימון לזכרה של הגב' נחמה ריבלין ז"ל

הפרס הושק בשנת 2018 בעקבות שיתוף פעולה בין נציגי האפוטרופוס הכללי ובית הנשיא, במטרה להגשים את עיזבונו של ד”ר גרדנר סימון, רופא יהודי בריטי, אשר מדינת ישראל והשפה העברית היו קרובים לליבו. בצוואתו משנת 1967, ביקש להועיד חלק מכספו לעידוד הכתיבה בשפה העברית. ד”ר גרדנר סימון ז”ל, נפטר בשנת 1971.

החיבור אל רעיית הנשיא ריבלין היה טבעי ויחד עם אנשי מקצוע ומומחים בתחום, הוחלט להקדיש את הפרס לכתיבת שירה, במטרה “לעודד משוררים/ות ליצור שירה עברית איכותית, אשר בכוחה להעשיר את עולם השירה הישראלי ובכך לתרום לקידום הרוח והתרבות בישראל”.
הפרס חולק בפעם הראשונה על ידי הגב’ ריבלין ולאחר פטירתה הוקדש הפרס לזכרה (חולק עוד פעמיים נוספות במתכונת זו). הפרס הראשי עומד על סך של 50,000 ₪, ולצידו חולקו בכל שנה גם שני ציונים לשבח על סך של 10,000 ₪ לכל אחד (הועדה יכולה להחליט איך נכון לחלק את ההקצאה השנתית ולכמה זוכים).

פרס רעיית נשיא המדינה לשירה עברית מוענק לחוה פנחס כהן ז”ל
 

צילום: חיים צח לע״מ

הזוכים בפרס עד כה:

  • שנה ראשונה:

    זוכה בפרס שירה: מר עמיחי חסון על ספרו “ בלי מה”
    זוכים בציון לשבח: מר אלי אליהו על ספרו “איגרת אל הילדים” ולגברת ריטה קוגן על ספרה “סוס בחצאית”

  • שנה שניה:

    זוכה בפרס שירה : הגב’ סיון הר שפי על ספרה ״זרקא״
    זוכים בציון לשבח: מר אבישי חורי על ספרו “איך עושה תהום” ולגב’ לי ממן על ספרה ״למה הדבר דומה״.

  • שנה שלישית:

    זוכה בפרס שירה: הגב’ בכל סרלואי על ספרה ‘מפחדך בשרי’
    זוכים בציון לשבח: מר עדי וולפסון על ספרו ‘בגוף ולא רק בו’ ולגברת שולמית אפפל על ספרה ‘זיכרונות מבית החרושת לבגדי ים’

  • שנה רביעית:

    זוכה בפרס שירה: הגב’ חוה פנחס-כהן ז"ל על ספרה ‘גשם בשפה זרה’
    זוכים בציון לשבח: מר יצחק כהן על ספרו ‘כמעט טוב מאוד’ ולמר רפי וייכרט על ספרו ‘זיכרונות מחנות תקליטים’