חנינות נשיא המדינה

סוגי בקשות החנינה

כל אדם רשאי לפנות בבקשת חנינה לנשיא המדינה בעצמו, באמצעות בא כוחו או באמצעות בני משפחה מדרגה ראשונה.

ניתן להגיש לנשיא המדינה בקשות חנינה בנושאים הבאים:

בקשה להקלה בכל סוגי העונשים המוטלים על-ידי בית המשפט, ובכלל זה העונשים הבאים:

• מאסר
• מאסר בעבודות שירות
• פסילת רישיון נהיגה
• קנס, לרבות קנס תעבורה וקנס מנהלי
• בקשה לקציבת עונש מאסר עולם, לרבות בקשה להקלה נוספת בעונש מאסר עולם שנקצב
• בקשה לקיצור תקופות התיישנות או תקופת המחיקה, לרבות מחיקת מרשם תעבורתי
• בקשה להקלה באמצעי משמעת שהוטל על בעל מקצוע מוסדר (התליית או ביטול רישיון)

על פי המדיניות הנהוגה, נשיא המדינה ידון בבקשת חנינה רק כאשר הסתיימו כל ההליכים המשפטיים.

בקשות שאינן בסמכות נשיא המדינה

• בקשה למחיקת רישום משטרתי פנימי בתיקים שנסגרו (מחוסר ראיות, בשל כך שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות
• להעמדה לדין או במסגרת הסדר מותנה)
• בקשה למחיקת רישום פלילי שכבר נמחק מכוח החוק
• בקשה למחיקת רישום בתיקים הממתינים לבירור דין (תיקי מב”ד)
• בקשת חנינה הנוגעת לענישה שהוטלה על-ידי בית משפט צבאי מכוח צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס’ 1651), התש”ע–
• 2009 בקשת הקלה באמצעי משמעת שהוטל על מי שאינו בעל מקצוע מוסדר (למשל אמצעי משמעת שהוטל על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה)
• בקשה לשחרור אסיר בתום ריצוי שני שליש ממאסרו.
• בקשה בעניין תנאי כליאה של אסיר, לרבות בקשה למתן חופשה
• בקשה להקלה בפסילה מנהלית של רישיון נהיגה שהוטלה על ידי משרד התחבורה בגין צבירת נקודות חובה לנהג
• בקשות להתערבות בהליכים משפטיים שונים ותלונות כנגד שופטים

אופן הגשת בקשת חנינה ומסמכים נדרשים

ככלל, בקשות חנינה יש לשלוח באופן מקוון לחצו כאן.

יחד עם זאת, אם הגשת הבקשה בדרך זו איננה אפשרית ניתן להגיש את הבקשה באחת מהדרכים הבאות:

1. דואר אלקטרוני לכתובת: Haninot@president.gov.il
2. לפקס שמספרו 02-5887225
3. משלוח דואר רגיל לכתובת: רחוב הנשיא 3, ירושלים, מיקוד 9218801

*עורכי-דין מחויבים להגיש את הבקשה באופן מקוון בלבד.
חומר נוסף לאחר פתיחת הטיפול בבקשת החנינה, ניתן להעביר באמצעות הדוא”ל לכתובת Haninot@president.gov.il בצירוף שם ומספר תעודת זהות.
*למען הסר ספק, לא יתקבלו בקשות חנינה המוגשות ידנית בשער בית הנשיא.
*לבירורים ניתן ליצור קשר עם מחלקת חנינות בבית הנשיא בימים א’-ה’ בין השעות 11:00-9:00 בטלפון 02-6707211.
* ניתן לקבל מידע בנוגע לסטטוס הטיפול בבקשת החנינה באופן עצמאי באזור האישי הממשלתי.

ככלל, לא ייפתח טיפול בבקשות חנינה טרם סיום כל ההליכים המשפטיים בעניין נשוא בקשת החנינה.

בקשת חנינה צריכה לכלול:

• פרטים אישיים (שם מלא, מספר ת”ז, כתובת, טלפון וכתובת דואר אלקטרוני)
• פירוט הבקשה: מהות הבקשה
• פרטים על אודות העבירה ואודות החלטות בית משפט.
• מועד תחילת ריצוי העונש שלגביו מבוקשת החנינה (בבקשות המתייחסות לפסילות רישיון נהיגה ולמאסרים)
• נימוקי הבקשה כגון: נסיבות ביצוע העבירה, נסיבות אישיות ומשפחתיות מיוחדות, טעמים רפואיים, טעמים סוציאליים, מצב כלכלי, הליכי שיקום, תרומה לחברה (שירות צבאי, פעולות התנדבות, הישגים מיוחדים) ונסיבות חדשות מאז ניתן גזר הדין.
• עורך דין המגיש בקשה עבור בא כוחו, נדרש לצרף לבקשה ייפוי כוח.
• בן משפחה מדרגה ראשונה, המגיש בקשה עבור קרובו, נדרש לציין כי הבקשה מוגשת בידיעתו של הנידון ובהסכמתו.

מסמכים נוספים לתמיכה בבקשה כגון:

• העתק תעודת זהות
• כתב אישום, הכרעת דין, גזר דין, החלטת ערכאת ערעור (אם הייתה)
• המלצות (מפקדים, מעסיקים, המלצות אחרות) ותעודות הצטיינות או תעודות המעידות על הישגים מיוחדים או אישורים על פעילות התנדבותית.
• העתק תעודות שחרור מצה”ל
• מסמכים המעידים על הליכי שיקום
• במקרים בהם מתבססת הבקשה על נסיבות כלכליות – כל מסמך המאמת את האמור בנימוקי הבקשה כגון:
  – תלוש משכורת.
  – דף חשבון בנק עדכני.
  – אישור על קצבת הבטחת הכנסה.
  – אישור על קבלת דמי אבטלה.
  – מסמכי הוצאה לפועל.
  – מסמכים לגבי חובות ותשלומים נדרשים.
  – הכרזה על חייב מוגבל באמצעים.
  – אישור על מינוי כונס נכסים.
• במקרים בהם מתבססת הבקשה על נימוקים סוציאליים – חוות דעת התומכות בבקשה כגון:
  – חוות דעת מגורם רווחה או מכל גורם מטפל בקהילה.
  – חוות דעת מפסיכולוגים ו/או מגורמי טיפול אחרים.
  – חוות דעת מאנשי חינוך המטפלים בילדים.
• במקרים בהם מתבססת הבקשה על נימוקים רפואיים – חוות דעת התומכות בבקשה כגון:
  – חוות דעת רפואיות.
  – אישורים רפואיים רלוונטיים ועדכניים.
  – אישור על אחוזי נכות מביטוח לאומי.
  – דו”חות אשפוז.

דגשים מיוחדים לפי סוגי בקשות ורשימת המסמכים אותם נדרש לצרף בהתאם לאופי בקשת החנינה:

1. דגשים מיוחדים לפי סוגי בקשות ורשימת המסמכים אותם נדרש לצרף בהתאם לאופי בקשת החנינה:

• החלטות בית משפט בדבר מועד ריצוי העונש.

2. בקשה לקציבת עונש מאסר עולם, דגשים:

• בקשה לקציבת מאסר עולם תטופל אך בחלוף שבע שנים מתחילת ריצוי המאסר.
• בקשה לקציבת עונש של שני מאסרי עולם ויותר תטופל בחלוף 15 שנות מאסר מתחילת ריצוי המאסר.
• בקשה להפחתת מאסר של עונש מאסר עולם שנקצב בהמלצות ועדת שחרורים מיוחדת, תטופל בחלוף שנתיים מיום
• המלצת הוועדה או במועד שקבעה הוועדה בהחלטתה.
• בקשה חוזרת לקציבת מאסר שנדחתה, תטופל אך בחלוף שנתיים מיום המלצת הוועדה.

נדרש לצרף לבקשה:

• נדרש לצרף לבקשה:

3. בקשה להקלה בעונש פסילת רישיון נהיגה, דגשים:

• בקשה להקלה בעונש פסילת רישיון נהיגה מתייחסת רק לעונש פסילה מלנהוג שהוטל על-ידי בית המשפט.

נדרש לצרף לבקשה:

• בכל תיק בו הוטל עונש פסילה בפועל: אישור בדבר הפקדת רישיון הנהיגה.
• במקרים בהם ביהמ”ש קבע כי לא נדרשת הפקדת רישיון הנהיגה, יש לצרף החלטות בית משפט בדבר מועד ריצוי העונש.

4. בקשה להקלה בעונש קנס, לרבות קנס תעבורה וקנס מנהלי, דגשים:

• ככלל, ייפתח טיפול בבקשת חנינה להקלה בעונש קנס שגבייתו במרכז לגביית קנסות, רק אם הפונה פנה בכתב בבקשה להפחתת חובו במרכז, וההחלטה האחרונה שניתנה על-ידי המרכז התקבלה בפרק זמן של פחות משנתיים, או אם ההסדר שניתן למבקש עודנו בתוקף.
• ככלל, מבקש הנמצא בהליכי פשיטת רגל או בהליכי חדלות פרעון, יוכל להגיש בקשה בסיום ההליכים ולאחר מיצוי ההליכים מול המרכז לגביית קנסות כאמור לעיל.

נדרש לצרף לבקשה:

• החלטת המרכז לגביית קנסות בבקשה להפחתת עונש הקנס ותוספות הפיגורים.

5. בקשה לקיצור תקופת התיישנות או תקופת מחיקה של המרשם הפלילי, לרבות מחיקת מרשם תעבורתי, דגשים:

• חייל בשירות חובה וקבע או חייל משוחרר שטרם חלפו שישה חודשים ממועד שחרורו, המבקש שתקוצר תקופת ההתיישנות או המחיקה, יכול לפנות לקצינת הרישום הפלילי בצה”ל, או למשרד הת”ש/החינוך ביחידתו. פרטי יצירת הקשר עם קצינת רישום פלילי בצה”ל:

1. דואר אלקטרוני – rishump.kahar@gmail.com
2. טלפון מטכ”לי – 037374580
3. טלפון נייד – 054-7191475
4. לפרטים נוספים באתר צה”ל לחץ כאן

• משרת בשירות לאומי, המבקש כי תקוצר תקופת ההתיישנות או המחיקה של רישומו הפלילי, יכול לפנות בבקשה לרשות השירות הלאומי אזרחי באמצעות הרכז הישיר שלו בגוף במסגרתו הוא משרת או באמצעות מחלקת פניות הציבור ברשות השירות הלאומי-אזרחי, בטלפון: 02-5411519.
• חייל בשירות סדיר, חייל שהשתחרר בסמוך להגשת הבקשה, או שהינו משרת במסגרת הרשות לשירות הלאומי האזרחי המעוניין להגיש את הבקשה באופן עצמאי ולא דרך הגורמים המפורטים לעיל, יציין זאת מופרשות בבקשה.

6. בקשה להקלה באמצעי משמעת שהוטל על בעל מקצוע מוסדר (התליית או ביטול רישיון), דגשים:

• בקשה להקלה באמצעי משמעת תטופל אך לאחר שההחלטה על הטלת אמצעי המשמעת הפכה חלוטה.
• בקשה להקלה באמצעי משמעת תטופל בחלוף עשרה חודשים מיום כניסת אמצעי המשמעת לתוקף.

נדרש לצרף לבקשה:

העתק מפסק הדין המשמעתי.

הטיפול בבקשת חנינה

שאלות ותשובות נפוצות

מהו משך הטיפול בבקשה?

לא ניתן לאמוד מראש את משך הטיפול והוא משתנה בהתאם לדחיפותה של הבקשה. חשוב להדגיש, כי בשל הצורך באיסוף המידע הרלוונטי לבקשת החנינה וקבלת חוות דעת מהגורמים המוסמכים, הטיפול בבקשות חנינה, ככלל, הינו ממושך. עם זאת, בשנה האחרונה, כפועל יוצא של שיתוף פעולה הדוק בין בית הנשיא למשרד המשפטים, קוצר משך הטיפול באופן משמעותי.

האם יש חובה לפנות בבקשת חנינה על ידי עורך דין?

לא. כל אדם רשאי לפנות בעצמו, או באמצעות בני משפחה מדרגה ראשונה.

האם ניתן להגיש בקשת חנינה גם עבור אדם שאין למבקש קרבה משפחתית עמו?

לא. כל אדם רשאי בעצמו לפנות בבקשת חנינה לנשיא או באמצעות בני משפחה מדרגה ראשונה או באמצעות בא כוחו. עם זאת, רשאי כל אדם לפנות לנשיא לשם הבעת תמיכה או התנגדות לבקשת חנינה, ופנייתו תישקל יחד עם כל החומרים שיובאו בפני הנשיא.

האם ניתן לקבל חנינה יותר מפעם אחת בחיים?

כן.

האם הנשיא דן בעצמו בכל בקשת חנינה?

כן.

האם אפשר לערער על החלטת הנשיא?

לא. עם זאת, אפשר להגיש בקשה מחודשת בחלוף ששה חודשים מיום שניתנה החלטת הנשיא בבקשה, או אם חל שינוי משמעותי בנסיבות הבקשה.

האם ניתן לפנות לנשיא בטרם הסתיימו כל ההליכים המשפטיים (הליכי ערעור, משפט חוזר)?

על-פי המדיניות הנהוגה, ככלל, נשיא המדינה דן בבקשת חנינה רק כאשר הסתיימו כל ההליכים המשפטיים.

האם ניתן להגיש לנשיא בקשה למחיקת תיקים סגורים שלא הוגש בהם כתב אישום?

לא. סמכות הנשיא לא חלה על בקשות מסוג זה.
בקשות מסוג זה יש להפנות אל משטרת ישראל, מדור מידע פלילי, המטה הארצי, דרך חיים ברלב 1 ירושלים 91906.
מספר טלפון: 02-5429757, 02-5429672
02-5429144 מספר פקס:
כתובת דואר אלקטרוני: bitul-rishum@police.gov.il

האם ניתן להגיש בקשת חנינה לגבי חיילים שהורשעו בבתי דין צבאיים?

כן. סמכות החנינה של הנשיא חלה גם על הרשעות בבתי דין צבאיים.

האם ניתן להגיש לנשיא בקשת חנינה לגבי תיקים שנדונו במערכת בתי המשפט הצבאית באזור יהודה ושומרון?

לא. סמכות הנשיא אינה חלה על בקשות מסוג זה. בקשות מסוג זה ניתן להפנות אל היועץ המשפטי באזור יהודה ושומרון באמצעות מדור ביטחון ופלילי. ת”ד 5 בית אל 90631.

האם ניתן להגיש לנשיא בקשה לגבי שחרור בתום ריצוי שני שלישים מעונש מאסר?

כן. נשיא המדינה דן גם בבקשות להקלה בתנאי השחרור ממאסר שנקבעו על-ידי ועדת השחרורים.

האם ניתן להגיש לנשיא בקשה לגבי חופשות אסירים מהכלא, העברת אסירים מכלא לכלא, תנאי כליאה וכדומה?

לא. סמכות הנשיא אינה חלה על בקשות מסוג זה, שאותן יש להפנות לנציבות שירות בתי הסוהר.

נפגעי עבירה

לפי סעיף 20 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001, נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל הודעה על בקשת הנידון לחנינה או להקלה בעונשו מנשיא המדינה, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב לפני החלטת נשיא המדינה בבקשה, וזאת באמצעות מחלקת החנינות במשרד המשפטים. זכותו של נפגע עבירה חלה גם באשר לבקשה לקציבת מאסר עולם. אם העבירה גרמה למותו של אדם, קובע סעיף 22 לחוק כי הזכויות האמורות יוענקו לבני משפחתו של נפגע העבירה, לפי סדר הקדימויות שלהלן: למי שהיה בן זוגו בעת מותו; לילדיו; להוריו; לאחיו; בהעדרם של כל אלה למי שהיה האפוטרופוס שלו בעת מותו. כל פניה של נפגע עבירה נשקלת בכובד ראש על-ידי נשיא המדינה בטרם הוא מקבל את החלטתו בנוגע לבקשת חנינה. הודעה בדבר החלטת הנשיא בבקשה לחנינה תישלח לנפגע העבירה, אם הוא ביקש להביע את עמדתו ביחס לבקשה. למידע עבור נפגעי עבירה באתר של משרד המשפטים וקישור להגשת פניה ליחידות הסיוע של פרקליטות המדינה העוסקות בקשר עם נפגעי העבירה: https://www.gov.il/he/service/victims-of-crime-application

חקיקה בנוגע לסמכות החנינה

חוק-יסוד: נשיא המדינה

• חוק-יסוד: נשיא המדינה
• חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע”ט-2019
• חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס”א-2001
• חוק הקלה באמצעי משמעת המוטלים על בעלי מקצועות מוסדרים, התשע”ז-2017
• חוק השיפוט הצבאי, התשט”ו-1955
• חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס”ו-2006
• חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001
• חוק הממשלה, התשס”א-2001
• חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984

פסקי דין בעלי חשיבות מיוחדת בנוגע לסמכות החנינה:

1. בג”ץ 177/50 ראובן נ’ יו”ר וחברי המועצה המשפטית, פ”ד ה 737 (1951)
   משהעניק הנשיא חנינה למי שהורשע בדין המשמעתי, מתבטלים כל האמצעים המשמעתיים שננקטו נגדו (כולל מחיקת שמו מפנקס עורכי הדין).
2. ע”פ 185/59 מתאנה נ’ היועץ המשפטי לממשלה, פ”ד יד(2) 970 (1960)
   כיוון שאין בסמכותו של נשיא המדינה להמיר עונש מאסר בעונש מאסר על תנאי, לא ניתן להפעיל את תקופת התנאי אותה קבע הנשיא (הקביעה בוטלה בדיון הנוסף).
3. ד”נ 13/60 היועץ המשפטי לממשלה נ’ מתאנה, פ”ד טז(1) 430 (1962)
   בדיון נוסף בעניין מתאנה, הפך בית המשפט העליון את הקביעה הקודמת וקבע כי בסמכותו של נשיא המדינה להחליף עונש מאסר בפועל בעונש מאסר על-תנאי.
4. בג”ץ 4/81 ‎ועדת השחרורים שליד נציבות שירות בתי הסוהר נ’ דגן, פ”ד לו(1) 439 (1982)
   אסיר שעונש המאסר שלו קוצר בהחלטת נשיא המדינה רשאי לפנות לוועדת השחרורים בבקשה לקיצור שליש מתקופת המאסר החדשה שנקבעה עבורו.
5. בג”ץ 428/86 ברזילי נ’ ממשלת ישראל, פ”ד מ(3) 505 (1986)
   עתירה נגד החנינה שהוענקה לראש השב”כ ולשלושה מעובדי השירות מהעבירות שיוחסו להם במסגרת הפרשה המכונה “קו 300”. בית המשפט קבע כי בסמכות הנשיא להעניק חנינה – אף בטרם הרשעה. עם זאת הדגיש ביהמ”ש העליון כי מדובר באמצעי “נדיר וקיצוני” שבו יש לעשות שימוש רק בנסיבות שבהן צפוי נזק כבד לעניין שאין לו כל פתרון סביר אחר.
6. בג”ץ 957/89 צדיק נ’ לשכת עורכי הדין הוועד המרכזי, פ”ד מד(2) 431 (1990)
   עורך דין, אשר חברותו בלשכת עורכי הדין הושעתה בגין הרשעתו בפלילים, עתר לביהמ”ש לאחר שנשיא המדינה חנן אותו. ביהמ”ש הדגיש כי בהתאם לאמור בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים “כל פסול שנפסל בשל ההרעה לרבות פסק דין בהליך משמעתי בטל מיום המחיקה”.
7. ע”פ 399/89 מדינת ישראל נ’ זלום, פ”ד מו(2) 187 (1992)
   ביהמ”ש קבע כי האפשרות שנשיא המדינה יקצוב את עונשו של מי שהושתו עליו מספר מאסרי עולם לא צריכה להשפיע על ההחלטה לגבי אופן החפיפה או ההצטברות של העונש.
8. בג”ץ 6177/92 אייזנברג נ’ שר הבינוי והשיכון, פ”ד מז(2) 229 (1993)
   בעתירה נגד מינויו למשרה ציבורית של אחד ממקבלי החנינה בפרשת קו 300 נדונה השאלה האם רשאית הממשלה להתחשב בביצוע עבירה (לגביה ניתנה חנינה) בהחלטתה אם למנות אדם לתפקיד. ביהמ”ש העליון פסק כי אין בחנינה כדי למנוע מהממשלה את הרשות והחובה להתחשב במעשים נושא החנינה.
9. בג”ץ 706/94 רונן נ’ פרופ’ אמנון רובינשטיין שר החינוך והתרבות, פ”ד נג(5) 389 (1999)
   אסיר הגיש בקשת חנינה שהתבססה על חוות דעת רפואית לפיה מצבו הרפואי קשה מאוד ונשקפת סכנה לחייו. נשיא המדינה אישר את בקשת החנינה. ברבות הימים נתגלה כי חוות הדעת זויפה ותוכנה שקרי. בית המשפט העליון קבע כי חרף חסינותו של הנשיא ביחס למעשים הקשורים בתפקידו או בסמכויותיו, מוסמך ביהמ”ש לבחון את חוקיות המעשים עצמם ולהתערב בהם בעת הצורך. במקרה זה נקבע, כי כאשר החלטת החנינה מתבססת על מעשה מרמה של ממש שהשפיע על עמדת הנשיא – דינה של ההחלטה להתבטל.
10. בג”ץ 849/00 שץ נ’ שר המשפטים, פ”ד נו(5) 571 (2002)
    אסיר אשר הושת עליו מאסר עולם עתר נגד החלטת נשיא המדינה לחדול מהמנהג לפיו הנשיא קוצב באופן קבוע את עונשם של אסירי עולם ל-24 שנים. ביהמ”ש דחה את העתירה ואת הטענה כי הנוהג שהתגבש בשנות החמישים מחייב את נשיא המדינה לקצוב מאסרי עולם ל-24 שנים בלבד. בכל מקרה קבע ביהמ”ש העליון, כי אין בכוחו של מנהג כדי להגביל סמכות חוקתית כמו סמכות ההקלה בעונש של הנשיא.
11. עת”ם (ת”א) 2055/05 רחמיאן נ’ מדינת ישראל משרד המשפטים (30.04.2006)
    מבקש חנינה עתר בדרישה להעביר לעיונו את המלצת משרד המשפטים שהועברו בעניינו לנשיא המדינה. ביהמ”ש קבע, בהמשך להחלטה שניתנה בערעורו של רון שפיגל (שהגיש עתירה דומה), כי חוק חופש המידע אינו חל כשמדובר במסמך המלצה פנימית (סעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע) ושמדובר במידע שהגיע לידי הרשות כשאי גילויו היה תנאי למסירתו (ובעניין זה, חוות דעת המומחים עליהן מתבססת המלצת שר המשפטים). ביהמ”ש קבע שהעותר לא הצביע על אינטרס ממשי המצדיק חריגה מהוראות החוק, ולפיכך דחה את עתירתו.
12. רע”ב 433/07 הוכברג נ’ שירות בתי הסוהר (02.12.2007)
    ביהמ”ש דחה את עתירתו של אסיר שדרש להורות לוועדת השחרורים להמליץ לנשיא לקצוב את עונשו. ביהמ”ש העליון קבע כי מאסר עולם בגין רצח הוא מאסר לכל החיים ולאסיר לא עומדת זכות כי עונשו ייקצב בנקודת הזמן הנוחה בעיניו.
13. בג”ץ 9631/07 כץ נ’ נשיא המדינה (14.04.2008)
    עתירה נגד קציבת עונשם של מי שהורשעו ברצח הנער דני כץ. ביהמ”ש קבע כי הנשיא פטור מלתת את הדין בפני ביהמ”ש בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ובכלל זאת הסמכות לקצוב עונשים. אף שביהמ”ש מוסמך לבחון את החוקיות של החלטת הנשיא, הרי שבחינת חוקיות זו מצומצמת ומוגבלת בהשוואה לבחינת החוקיות של החלטות שקיבלו רשויות ממשל ומנהל אחרות.
14. דנג”ץ 219/09 שר המשפטים נ’ זוהר, פ”ד סד(2) 421 (29.11.2010)
    דיון נוסף שערך ביהמ”ש העליון בשאלה האם רשאי שר המשפטים להטיל וטו על החלטת הנשיא לקבל בקשת חנינה ולהימנע מלחתום חתימת קיום על החלטה זו. בעוד שבדיון המקורי נקבע כי הדבר מצוי מחוץ לסמכות שר המשפטים, בדיון הנוסף נהפכה ההחלטה ונקבע כי ההחלטה בדיון הקודם הותירה בידי הנשיא סמכות מוחלטת שאין עליה פיקוח וביקורת. לפיכך, קבע ביהמ”ש כי בכוחו של שר המשפטים במקרים חריגים, מיוחדים ויוצאי דופן למנוע את הוצאת החנינה אל הפועל.
15. רע”ב 10412/07 נג’מי נ’ ועדת שחרורים מיוחדת (22.03.2010)
    באשר לאסיר עליו נגזרה תקופת מאסר קצובה ובמצטבר לה מאסר עולם, קבע ביהמ”ש העליון כי תקופת תחילת המאסר הנדרשת לקביעת המועד המאפשר את קציבת מאסר העולם תחל ביום סיום המאסר הקצוב ותחילת מאסר העולם.
16. בג”ץ 7523/11 אלמגור ארגון נפגעי טרור נ’ ראש הממשלה (17.10.2011)
    בעתירה נגד ההחלטה לשחרר אסירים ועצירים במסגרת ההסכם לשחרורו של החייל גלעד שליט, קבע ביהמ”ש העליון כי נשיא המדינה מוסמך להעניק חנינה גם כשהיא בעלת סממנים קולקטיביים ונעשית במסגרת הסכמה מדינית לשחרור אסירים. החלטת הנשיא אינה בגדר חנינה כללית אלא רצף של החלטות לחון כל אחד מהאסירים אותם המליצה המדינה לחון לטובת השחרור.
17. רע”ב 328/15 זלום נ’ היועץ המשפטי לממשלה (03.12.2015)
    האסירים ששוחררו בעסקה לשחרור החייל גלעד שליט עתרו נגד כליאתם מחדש. בכתב ההקלה עליו חתם נשיא המדינה, הותנו מספר תנאים שבהפרתם תבוטל החלטת החנינה. האסירים נעצרו מחדש לאחר שנקבע שהפרו את התנאים שקבע נשיא המדינה בכתב ההקלה, לרבות בדרך של ביצוע עבירות לאחר שחרורם על תנאי. לפיכך, החליטה ועדת השחרורים להחזירם למאסר עד לתום ריצוי תקופת המאסר המקורית שהופסקה. בית המשפט קבע כי הנשיא מוסמך להתנות את החלטתו בעמידתו של מקבל החנינה בתנאים שונים וכי לוועדת השחרורים אין שיקול דעת רחב באשר לקביעת משך המאסר המחודש. משהופרו התנאים – ההקלה תבוטל.
18. רע”ב 534/19 זיאדה נ’ מדינת ישראל (20.08.2019)
    משוחרר אחר, אשר שוחרר במסגרת “הסכם שליט” לאחר שהוענקה לו חנינה מותנית, הורשע בעבירות אלימות כלפי בנות משפחתו ונגזר עליו עונש מאסר בן שנה אחת. בנוסף, קבעה ועדת השחרורים כי הרשעתו זו מפעילה את התנאי ומבטלת את החנינה, ובשל כך הוגשה העתירה. ביהמ”ש העליון קיבל את העתירה וקבע כי שחרורו מכוח החלטת הנשיא מחייב התמקדות בלשון התנאים המופיעים בכתב ההקלה. בעניין זה נקבע, כי התנאי המבטל מתקיים רק כאשר המבצע ביצע עבירה נגד ביטחון המדינה. כיוון שאין זהו סוג העבירה אותה ביצע העותר, יש להיעתר לבקשתו ולא לבטל את כתב ההקלה.

טקסטים עיוניים לגבי סמכות החנינה

היחס בין סמכות החנינה לבין מערכת המשפט

אחת ההצדקות שניתנו בעבר למוסד החנינה היתה הצורך בריכוך תוצאות קשות של מערכת המשפט. במשפט האנגלו – סכסי היה מוסד החנינה, למעשה, חלק מהמערכת המשפטית. באנגליה, עד לתחילת המאה ה – 20, לא היה כלל ערעור על פסקי דין, ומערכת ההגנות במשפט הפלילי לא היתה מפותחת. החנינה היתה הליך לתיקון מצבים אלו. בארצות הברית, למשל, עד לתחילת המאה ה – 20 ניתנו חנינות רבות מטעמים של ספק לגבי האשמה, העדר ראיות מספיקות, וטעות בזיהוי. חלק מהעילות למתן חנינה הוכרו בהמשך כעילות הגנה משפטיות. כגון: כורח, אי שפיות ומוגבלות שכלית. בשנים בהן לא היתה הבחנה בין הריגה לרצח בכוונה תחילה, ושתיהן היו עבירות שדינן מוות, נהגו הנשיאים האמריקאיים לחון ממוות את מי שנמצאו אשמים בהריגה בלא כוונה.

עוד על סמכות החנינה והשימוש בה

המקור לסמכות החנינה במשפט הישראלי הוא סמכות החנינה של מלך אנגליה. סמכות החנינה הנתונה למלך האנגלי מקורה בכוחו של המלך, הלא הוא “מקור הצדק”, לקבוע משפט, להשית אחריות בפלילים ולהטיל עונשים. סמכות זו התגבשה בתקופת המלכים האנגלוסקסים במאה השביעית אחרי הספירה. התוצאה של חנינה על ידי המלך הבריטי הייתה הסרתו של כל פסול שדבק במי שביצע עבירה.