דברי הנשיא בוועידה השנתית של מרכז השלטון המקומי

בחודש מארס אלף תשע מאות עשרים ואחת ביקר וינסטון צ'רצ'יל, אז – שר המושבות הבריטי – כאן, בתל אביב. מאיר דיזנגוף ראש העיר הראשון – ערך לו קבלת פנים. מכיוון שבשדרות רוטשילד עוד לא היו אז עצים דאגו המארגנים להביא, קודם לכן, עצים בוגרים והציבו אותם לאורך השדרה. אלא שבאמצע הביקור נפל אחד העצים והמבוכה הייתה רבה. צ'רצ'יל צחק ואמר לדיזנגוף משפט אחד – "בלי שורשים לא יצמח כאן שום דבר".

מאה שנים חלפו מהביקור והיום ברור שבישראל צמח שלטון מקומי עם שורשים חיים ואיתנים. ואפילו ניתן לומר שחלק עיקרי משורשיה של המדינה שלנו, נובעים למעשה מהשלטון המקומי. ויש גם תמורות ושינויים מבורכים. הרשויות, שנושאות ברובן מסורת בת עשרות שנים – למדו להתחדש. הערים שלנו נעשות חכמות יותר ויותר, ועל כך צריך לברך ולהודות.

מרכז השלטון המקומי מקדם לא רק את יציבותן וביסוסן של העיריות והמועצות, אלא גם את צמיחתן והתפתחותן, בין היתר בתחומי החדשנות והטכנולוגיה – שאני מברך על ההתמקדות בהם בכנס זה – כפי שאפרט בהמשך. יש לכך השפעה ישירה על השירות לאזרח ולתושב, ולמעשה על איכות החיים של כולנו.

אני שמח לראות כאן מנהיגות ומנהיגים מכל חלקי החברה, מכל גווני הישראליות. את אותו פסיפס אנושי מרהיב ראיתי בכל שנות כהונתי כשר בממשלות ישראל וכחבר כנסת, ובמיוחד מיכל ואני רואים בכל הביקורים אותם ערכנו מתחילת כהונתי, בערים ובמועצות. הביקורים האלה חשובים לי משום שהשלטון המקומי הוא מהעוגנים הכי חשובים ומשפיעים על חיי כולנו. יש לנו שלטון מקומי טוב ומקצועי מאד, שנהנה על פי מדדי המכון הישראלי לדמוקרטיה מאמון ציבורי גבוה. זה בהחלט משמעותי. כמובן לא בכל ישוב ולא בכל מגזר, אבל הכיוון חיובי ומשמח.

אני חושב שהמגוון והשותפות הם סוד כוחו המרכזי של השלטון המקומי. במקומות שבהם ברמה הארצית מתכנסים כולם לוויכוחים אידיאולוגיים נוקבים ומשחק סכום אפס, ברמה המקומית – ניתן לאחד ולחבר. בחיי היום יום שלנו האתגרים דומים, וכך גם ההזדמנויות. בחינוך, בתברואה וברווחה אצל יהודים וערבים, אצל מסורתיים, חרדים, חילונים ודתיים.

תפיסת עולמי כפי שהוצגה בנאום ההשבעה שלי ומיני אז – היא שעלינו להקשיב אחד לשני, לשתף פעולה אחד עם השני, ללמוד אחד מהשני. ולכן לדעתי, היות שזהו עיקרון הפעילות בשלטון המקומי – מערכות היחסים הטובות בין הקהילות השונות בשלטון המקומי צריכות ויכולות להשפיע על כולנו, בכל מרחבי המחיה שלנו. להיות מודל להנמכת להבות, ולחיבור לבבות. לא רק במערכות היחסים הפנים-רשותיות צריך לבסס את השותפות הבין מגזרית, אלא גם בין הרשויות. מהיכרותי רבת השנים עם הפורום החשוב הזה, הרשו לי להניח שאנחנו מסכימים על כך ששילוב מיטבי ואפקטיבי יותר של הרשויות הערביות, הדרוזיות והחרדיות בישראל בכלל תהליכי הליבה שעובר השלטון המקומי – הכרחי ונחוץ, היום יותר מאי פעם.

השלטון המקומי בישראל ראוי לאות כבוד על תפקודו בשנות הקורונה. ובראש ובראשונה אני רוצה להודות ולברך אותך חברי חיים ביבס ואת כל הצמרת הארגונית של השלטון המקומי, על מנהיגות יוצאת דופן בשעת משבר. בתקופה של בחירות חוזרות ונישנות לכנסת וחוסר יציבות ממשלתי; תוך כדי מגיפה עולמית אלימה, נלחמתם כמו אריות על כל תושב. עמדתם בפרץ ולקחתם אחריות.

להבנה שהשלטון המקומי הוא התשתית לפתרונות היו שותפים גם חלק ממשרדי הממשלה, שיצרו תוכניות שונות, בהן גדל עוד יותר תפקיד הרשויות המקומיות. גם במבצעי החיסון, נרתמתם בכל הכח למען בריאות התושבים למען הכלכלה הישראלית ולמען החינוך והתרבות. ועוד היד נטויה, כי באמת יש לכם את היכולת יותר מכל להניע תושבים לפעולה. ואשר על כן – יש לכם חלק גדול בהצלחה הישראלית בהתמודדות עם הקורונה.

אני לא מאמין שההצלחה של השלטון המקומי נעצרת כאן. אני סמוך ובטוח שלהתנהלות שלכם בשנים הללו תהיה השפעה מכרעת גם לעתיד, וכי מערכת היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי תעבור שינוי. הוא יהיה איטי אבל המגמה ברורה. יש מוסכמה כללית שיותר ויותר סמכויות צריכות לעבור לשלטון המקומי. כמובן שיהיה צורך לדאוג לתקציב נאות לכך, אבל כרגע צריך בעיקר אומץ ורצון לעשות זאת.

יש הגיון ברור, בהרחבת הסמכויות של מי שחי את השטח, ומכיר ורואה את האזרח מקרוב, של מי שכל הסקרים מראים שניצב במקומות גבוהים מאד במדד אמון הציבור. השלטון המרכזי בישראל הוא מהריכוזיים בעולם, וככל שנעביר אל השלטון המקומי סמכויות וכלים – כן ייטב. כמובן שיש לנקוט במהלכים מדודים ואחראיים. אך אם נפעל בשום שכל, בתיאום ובבקרה, בצורה שלא תזניח ותפקיר חלילה את הרשויות המוחלשות, כשטובת האזרח לפנינו, נוכל לצמוח ולהגיע להישגים שלא דימיינו.

לסיום, חברים יקרים, אני רוצה לדבר על העתיד! צ'רצ'יל צדק כשאמר שבלי שורשים לא יצמח דבר, אבל גם שורשים איתנים לא יחזיקו בלי טיפוח תמידי, בלי התנהלות צופת פני עתיד. כשאני מדבר על העתיד אני מתכוון בראש ובראשונה על פיתוח ההון האנושי, אבל לא פחות מכך על משבר האקלים שמאיים – לא פחות מכך – על הקיום שלנו ובוודאי של הדורות הבאים.

משבר האקלים העולמי הפך למצב חירום בינלאומי, ומדינת ישראל, וחברת המופת הישראלית, מוכרחות לשנס מותניים וליטול חלק אקטיבי בדרך לפתרון. זאת הסיבה שבגינה אני מייסד בימים אלה את "פורום האקלים הישראלי" – בניהולו של חבר הכנסת לשעבר הד"ר דב חנין, וארגון "חיים וסביבה". זה יהיה פורום מוביל שידון במשבר האקלים ובעיקר בתפקידה של מדינת ישראל בהתמודדות עמו. בפורום יהיו נציגים מענפים שונים: ממשלה, כנסת, אקדמיה, שלטון מקומי והמגזר העסקי והתעשייתי. רק בשותפות אמיצה כזו בין גופים ומגזרים שונים, נוכל להתמודד עם האתגרים העומדים בפנינו.

אני מאמין בנו, מאמין שנוכל לשים את הדאגה לעתידם של ילדינו ולגורלו של כדור הארץ לפני המחלוקות בינינו. חברים יקרים, מנהיגים יקרים, גם אתם חייבים להיכנס לתהליך חשיבה על העתיד בכל תחומי החיים. שהרי לא רק בנושא האקלים – גם בדיור, בתחבורה, בתעסוקה, ברווחה, בחינוך, אין כמעט נושא שבו אנו לא צופים שינויים עתידיים דרמטיים.

יותר מזה, היום אנחנו יודעים, בצניעות ובענווה, שאת מרבית השינויים אנחנו עוד לא מסוגלים אפילו לדמיין. אין זה דבר של מה בכך שבחרתם לעסוק בכנס זה בהיבטים של חדשנות בשלטון המקומי, משום שזו תכלית ההנהגה – לצפות פני עתיד, להיות אנשי חזון, להוביל מהלכים פורצי דרך גם אם הם יישאו פרי רק בעוד מספר שנים, ואפילו דורות.

אני קורא לכם, כל המנהיגים והשותפים, להמשיך, ובחלק מהמקרים להתחיל – לדבר ולדון בעיר העתיד. כיצד ייראה השלטון המקומי בעוד 15, 30 שנה, בעוד 100 שנים. כיצד נשמור ונפתח את איכות חייהם של התושבים והתושבות בישראל. כיצד נייצר כבר עכשיו את התשתיות שיהפכו את התמורות האלה לא רק לכאלה שאינן מזיקות, אלא למבורכות. תפיסת העתיד של השלטון המקומי צריכה ויכולה להיות מקפצה עבור מדינת ישראל כולה. בדיוק כמו שהשלטון המקומי צריך ויכול לבנות את המנהיגות העתידית של מדינת ישראל כולה. זכרו תמיד – עיני תושביכם נשואות אליכם. נשואות אלינו. ביחד, ורק ביחד, נוכל לכל אתגר. עלו והצליחו.