דברי הנשיא במעמד הענקת עיטור הנשיא

מיכל ואני שמחים מאד בתענוג ובזכות הגדולה לארח אתכם הערב כאן – בבית הנשיא – הוא בית העם בירושלים; במעמד המרגש הזה – הענקת עיטור הנשיא לרגל שנת ה-75 למדינת ישראל. כפי שנאמר, העיטור החשוב הזה, הוא פרי יוזמתו של הנשיא התשיעי – שמעון פרס האהוב, שהיום בבוקר עלינו לקברו וציינו לא רק את לכתו מעימנו אלא גם את שנת המאה להולדתו.

ממש כאן, בסמוך אלינו, ניצב פסלו המרהיב של האמן הישראלי הנודע יעקב אגם – פסל בשם "מאה שערים", כדברי הפסוק: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים". אגם היה זה שבחר ליצור שערים בגדלים שונים, שיוכלו לנוע לזוויות שונות ומשתנות. הוא טען שרק כך, כשהישראליות כולה מגוונת, והפריזמות ונקודות המבט רבות – נוכל לראות את השגשוג. שהצמיחה הישראלית תלויה בפסיפס. שזהו כוחה.

אבל יעקב אגם, הקפיד גם על דבר נוסף, כפי אתם יכולים לראות – כל השערים עומדים ומונחים, על בסיס משותף. הבסיס המשותף, הוא המקנה את היציבות והעוצמה, לצמיחה ולשגשוג. הרעיון הזה, של שגשוג הנשען על מגוון עצום ומבוסס על בסיס משותף – הוא תמה מרכזית ביותר אשר נשזרת במוסד הנשיאות הישראלי מרגע היווסדו; ולא פחות מכך – יסוד מארגן בפעילות היומיומית של בית הנשיא היום שמתבטא בין היתר ביוזמת "מחליפים מילה" אותה השקנו לפני מספר חודשים.

למעשה, מדובר ברעיון שהולך עם עמנו כבר אלפי שנים – עוד מ-12 שבטי ישראל. אפילו פרשני המקרא שמתארים את קריעת ים סוף, מתייחסים ל-12 שבילים נפרדים בתוך הים – כל שבט ושבט בשביל משלו; אבל מקפידים גם להדגיש את הממשק בין השבילים ובין השבטים, את השותפות היסודית, התשתיתית, הבלתי ניתנת לערעור. שותפות שהיא ברית עמוקה ועתיקת יומין, ברית גורל וברית ייעוד. הרעיון היהודי הזה – של גיוון ושותפות הכרוכים זה בזו, רעיון שהפך לרעיון ציוני וישראלי, שאליו שותפים כל בנות ובני האמונות ואורחות החיים שהם חלק מהישראליות – הוא שורש היכולת שלנו כאומה וכחברה ישראלית לפתח ולהצמיח את המדינה הנפלאה שבנינו כאן.

הוא טבוע ב-דנ"א העמוק ביותר של מדינת ישראל, ולא בכדי הוא משתקף במלוא תפארתו בכם – חתני וכלות עיטור הנשיא לשנת ה-75 למדינה; שזכיתם בזכות הגדולה ביותר: לעשות טוב, לחולל שינוי, ולתרום תרומה דרמטית למדינת ישראל, לעם היהודי או לאנושות כולה. זו הסיבה שכל אחת ואחד מכם נמצא ראוי לקבל את העיטור האזרחי הגבוה ביותר בישראל – עיטור נשיא המדינה. כל הכבוד לכם! כולנו גאים בכם! מזל טוב לכם!

בהקשר החשוב הזה אני מבקש להזכיר כאן בכאב עמוק את ד"ר דליה פאדילה זכרה לברכה, בת הציבור המוסלמי ומנהיגה חשובה, שלפני כשנה עוטרה בעיטור הנשיא על פועלה המכונן ששינה את פני החברה הערבית והחברה הישראלית. מותה הטראגי של דליה בטרם עת הותיר את כל אוהביה ושותפיה הלומי צער; בשם כולנו אני שולח מכאן תנחומים למשפחתה. דרכה תמשיך להיות נר לרגלינו.

קהל נכבד, הרכב נבחרת החלומות הזאת שנפרס בפנינו הערב הוא שיקוף של האור הגנוז של החברה הישראלית והעם היהודי. אני מודה מעומק הלב לחברות וחברי וועדת הפרס בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס – הפרופסור יורם דנציגר, על מלאכתם המסורה, ועל שהמליצו לי על נבחרת נפלאה: נבחרת שמורכבת מנשים וגברים, משלל האמונות ואורחות החיים בישראל, עולים וותיקים, מהמרכז ומהפריפריה, מהעם היושב בציון ומיהדות התפוצות. אנשי דעת, חזון ומעש, מנהיגים ומנהיגות משלל תחומי חיים ומרחבי פעולה, שהטביעו חותם של ממש על החברה והעם שלנו, ועל האנושות כולה.

מי ביצירה עמוקה ורחבת היקף של מילים ולחנים ששיקפו את שורש נשמתנו, תודה לך חוה. מי בהנהגה ציבורית, ישראלית ויהודית מאירת פנים ומקרבת, תודה הרב מנחם. מי בטיפוח חינוכי של דור העתיד, תודה לך אסעד. מי במחקר, בהשכלה גבוהה ובקידום הרווחה והחברה בישראל, תודה לך מונא. מי בהגות מסורתית-יהודית ובהוויה של תיקון, תודה לך מאיר. מי במנהיגות ספורטיבית וערכית ממדרגה ראשונה, תודה לך ביברס. מי ביזמות פורצת דרך של רפואה משלימה וסיוע לחולים ולמשפחותיהם, תודה לך לנה מי בביטחון ישראל, תודה שלוחה לדן, שלא עימנו כאן. מי בקול אמיץ, בשיקוף דמותו של צה"ל ובדאגה לחיילים ולחיילות, תודה לך כרמלה. מי בהובלת תהליכים פורצי דרך לשילוב הציבור החרדי בתחום התעסוקה תודה לכם אנשי קרן קמ"ח. מי במנהיגות צעירה ונדירה, בתרומה ליצירת חברת מופת שוויונית, והעמקת הזיכרון שישאר עמנו לעד, תודה לך עדי. מי בקידום המאבק העולמי למען זכויות אדם ונגד אנטישמיות וגזענות באשר הן, Thank You Irwin. מי בדאגה לעם היהודי וזהותו, לקשרים בין דתיים, ולחיבור בין ישראל לעולם המוסלמי בכלל ומרוקו בפרט Merci Beaucoup André.

תודה לכם, זוכות וזוכים יקרים – לא רק על התרומה המופלאה שלכם, אלא גם על קרן האור שאתם מהווים עבורנו בימים הלא פשוטים האלה, בהם הקיטוב והפילוג עושים בנו שמות. על התזכורת שיש דרך אחרת; שאפשר לא רק לחיות ביחד למרות כל הגיוון, ובגלל כל הגיוון – אלא גם להקים חברת מופת, מגוונת ומשותפת, שמושתתת על ערכים ועל נתינה, על שורשי העבר ועל חלומות העתיד; לרווחתם של כל תושבי הארץ, ולתפארת מדינת ישראל.

זו גם ההזדמנות להודות ליקיריכם ובראשם בנות ובני המשפחה שלכם, שבלעדיהם, אני יודע שאף אחד ואחת מכם לא היו מצליחים לקיים את המפעלים שהקמתם, ולתרום את התרומה הגדולה שתרמתם. התודה הזו נתונה לכם לא רק בשמי – אלא בשם כל מדינת ישראל. מי ייתן שנזכה לחזות בעוד מאור היקרות של כל אחד ממקבלי העיטור – אור השותפות, היוזמה, היצירה, המצוינות והגיוון – בארצנו, בעמנו ובעולם כולו. לו יהי