דברי הנשיא בעצרת הגבורה של חיל השריון בסימן 50 שנה למלחמת יום הכיפורים

מלחמת יום כיפור החלה בהפתעה גמורה. באותן שעות קשות ומרות, כאשר הותקפנו מכל עבר וגורלה של מדינת ישראל היה מוטל על הכף, היו אלה לוחמי השריון, בסדיר, בקבע ובמילואים, בחזיתות הצפון והדרום, שעמדו כחומת מגן עבורנו – בקרבות ההגנה, הבלימה וההבקעה.

למעלה ממחצית מחללי מלחמת יום הכיפורים – הם מחיל השריון; שאליהם, כמו שכולנו יודעים ומכירים, התווספו עוד אלפי פצועים בגוף ובנפש. חלק מקרבות השריון במלחמה הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל מאז מלחמת הקוממיות, קרבות בסדרי גודל של מלחמת העולם השנייה, נלמדים עד עצם היום הזה. ובצדק! חיל השריון הוכיח שוב ושוב במלחמת יום הכיפורים, בין סלעי הבזלת של רמת הגולן ובחולות סיני שאין לו תחליף!

אני מבקש, ברשותכם, לקרוא מספר שורות מספרו המיתולוגי של אבי – חיים הרצוג – "מלחמת יום הדין", שמודפס מזה כמעט חמישים שנה, שוב ושוב, בארץ ובעולם כולו. הוא קורא לתוצאות המלחמה, ואני מצטט: "עדות לאחד מניצחונות השריון הגדולים ביותר בהיסטוריה – שהושג על כוחות עדיפים לאין שיעור; ולרוחם הבלתי מנוצחת של כוחות צה"ל, אשר ארבעה ימים לאחר שספגו מפלה ניצחת – התאוששו, ובאחד הקרבות ההרואיים ביותר בהיסטוריה המודרנית הפכו את הגלגל והניסו את הפולש". חמישים שנה אחרי המלחמה, חיל השריון הישראלי הוא חזק, מתחזק ומתחדש כל העת. יחידות השריון נמצאות גם היום בקו ההגנה הראשון. ממשיכות להגן על מדינת ישראל ועל ביטחון אזרחיה.

בשם מדינת ישראל כולה אני מבקש לברך אותך קצין שריון ראשי, תת אלוף הישאם איברהים ולאחל לך הצלחה בתפקידך הבא ובהמשך דרכך; לברך אותך – אלוף משנה אוהד מאור – קצין שיריון ראשי הנכנס, ולאחל לך הצלחה; וכמובן להודות ולברך אתכם – סגלי הפיקוד והלוחמות והלוחמים הצעירים – ממשיכיהם של גיבורי דור כיפור. אנחנו גאים בכם וסומכים עליכם מאוד. אני מבקש גם להודות לך – יו"ר עמותת יד לשריון – אלוף במיל' אודי שני, ולמנכ"ל העמותה – תא"ל במיל' חנן ברנשטיין ולכל העוסקות והעסקים במלאכה החשובה של הזיכרון, המורשת וההנצחה.

שריונאים יקרים, משפחות שכולות אהובות. הימים האלה מאתגרים וקשים ביותר, אפילו מסוכנים – עבורנו כחברה וכמדינה. חברתית, כלכלית וחשוב מכל – ביטחונית – המשבר מאיים עלינו. התמונות והדיווחים שמראים את אויבינו עולזים וצוהלים, כשהם טועים לפרש את הוויכוח בינינו כהתפוררות פנימית חלילה, הם תמרור אזהרה קריטי. כך, למשל, בדבריו של ד"ר מרוח נצאר, איש דת בכיר בעולם הערבי המוכר וידוע כשונא ישראל מושבע, שהתראיין לאחרונה בתוכנית שכותרתה הייתה: "עובדה קרבה ובאה – ישראל מתקרבת להתפרקות", ואמר כי: "ישראל לא תגיע לקיצה כהרף עין; יש סימנים מקדימים לכך והם ברורים: שסע בתוך החברה הישראלית ומחלוקות פנימיות".

רגע לפני יום הכיפורים, וכשאנו מציינים יובל למלחמה הארורה, זה הזמן לחשבון נפש, להפקת לקחים ולגילוי אחריות לאומית. אם לא נפיק לקחים ממלחמת יום הכיפורים – אם נמשיך להיות שבויים בקונספציות, אם נמשיך ללכת עם הראש בקיר, אם נמשיך להחמיץ הזדמנויות גם לשלום בית בתוכנו! – יהיו לכך מחירים כבדים. החוסן הלאומי וביטחון המדינה קשורים ישירות למצב הפנים-ישראלי. נבחרי הציבור שלנו חייבים להבין ולהפנים את זה.

בימים אלה, כשפירוד ופילוג מאיימים על החוסן הלאומי שלנו – הרעות, הלכידות והאחדות ששיקפו השריונאים במלחמת יום הכיפורים, גיבורי ישראל ואוהביה, עומדים לנו כעמוד האש לפני המחנה, והם שחייבים להנחות אותנו תמיד! אנחנו, כולנו, עם אחד. אין לנו עם אחר. אין לנו מדינה אחרת. ואין לנו צבא אחר.

הלקחים ממלחמת יום הכיפורים הם רבים וחשובים, לקח מרכזי נוגע למוכנות למלחמה – לעולם, לעולם, אסור שניתפס לא מוכנים. אסור ליפול ביהירות, בקונספציה, בחוסר הרתעה ובחוסר התרעה. אבל לקח מרכזי לא פחות נוגע למוכנות לשלום, לזיהוי הזדמנויות, שלעיתים – כך למדנו לימים – יכולות לשנות את פני המזרח התיכון כולו. הסכמי השלום עם מצרים וירדן, והסכמי אברהם שנחתמו לפני שנים ספורות, הוכיחו כי הכמיהה הישראלית לשלום – מוצדקת, וכי מדינת ישראל מושיטה ותמשיך להושיט יד לכל שכנותיה – קרובות ורחוקות כאחד.

אני מברך בכל פה על ההתפתחויות החשובות בנוגע לאפשרות של הסכם היסטורי עם סעודיה. סעודיה היא מדינה חשובה ביותר, ואני מאמין שמערכת יחסים המבוססת על שותפות וידידות עמה, יכולה להיות תשתית לתמורה היסטורית בתולדות מדינת ישראל והמזרח התיכון. ההזדמנות הזאת כמובן תלויה בגורמים רבים, אבל אני מקווה בכל לבי שהיא תמומש.

אני רוצה להגיד לכם – גיבורי מערכת כיפור ובני המשפחות השכולות: אז, לפני יובל שנים, התקשינו לדמיין את ההתפתחויות האלה. אבל התהליך ההיסטורי של השתלבות מדינת ישראל במזרח התיכון, תהליך שהחל בהסכם השלום עם מצרים ומגיע עד לשלב הנוכחי של מגעים להסכם עם סעודיה – הוא בזכותכם! בזכות גבורתכם, בזכות קורבנכם, ובזכות האמונה הבלתי מתפשרת בצדקת הדרך – בהגנה על המולדת, ובחתירה לשלום. שם הכל התחיל!

להישג הצבאי האדיר במלחמת יום הכיפורים היה מחיר כבד מאוד, שאותו שילמתם בראש ובראשונה אתם – בנות ובני המשפחות השכולות. מיכל ואני פוגשים אתכם שוב ושוב לאורך השנים, ויודעים שהכאב העצום אמנם מלווה אתכם תמיד, אבל מתגבר עכשיו במיוחד – בתקופת החגים. הם שנפלו, הצילו את מדינת ישראל מאסון נורא. וכך ייזכרו מדור לדור. בשם העם כולו, בשם המדינה כולה – אני מחבק ומחזק כל אחת ואחד מכם; וגם את פדויי השבי והפצועים בגוף ובנפש, שאת כולם אנו מאמצים אל לבנו ומעלים את גבורתם על נס. יהי זכר גבורתם ועוז רוחם של לוחמי וחללי מלחמת יום הכיפורים שמור ונצור בליבנו לעד.