דברי נשיא המדינה יצחק הרצוג בטקס סיום קורס מב"ל

אני מבקש לברך אתכם בביתי – בוגרות ובוגרי מחזור נ' – יובל של המכללה לביטחון לאומי – מהפיקוד הבכיר בצה"ל ובמערכת הביטחון, ומההנהלה הבכירה במגזר הציבורי. פגשתי אתכם בשבוע שעבר לשיחה ארוכה ומעמיקה ואני חייב לומר לכם – התרשמתי עמוקות למראה ולמשמע הנהגה משרתת, לומדת וחדשנית, שאינה קופאת על שמריה ושמה תמיד לנגד עיניה את טובת המדינה, ואת רווחת אזרחיה וביטחונם. אנחנו גאים בכם וסומכים עליכם שכעת – לאחר לימודיכם במב"ל – תביאו אל הפרק הבא בשירותכם תובנות מקוריות פורצות דרך ועולם ערכים מגוון, וכי תקדמו את המערכות החיוניות שאתם חלק מהן, לפסגות חדשות. זה הרגע לברך גם אתכם – העמיתים מרחבי העולם, על היותכם שותפים מלאים ללימוד ולאמון. נוכחותכם איתנו פותחת דלתות לאפשרויות חדשות ושיתופי פעולה, ותורמת תרומה ממשית לחיזוק קשרינו. אני מקווה שנהניתם, למדתם, והכרתם אותנו טוב יותר. בהצלחה רבה!

מכובדי, תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל, משלבת מספר מדדים, ובהם: עוצמה צבאית, איתנות כלכלית, חוסן חברתי, עליונות טכנולוגית, ואמונה עמוקה בצדקת הדרך, בעקרונות מגילת העצמאות הישראלית וכמובן – ברוח האדם. כל אלה הם "כלים שלובים", כפי שהגדירם יגאל אלון – המפקד המיתולוגי בדור הקוממיות ובהמשך סגן ראש הממשלה ושר החינוך – כשכתב, ואני מצטט: "העוצמה הלאומית הכוללת – היא מערכת של כלים שלובים המתנים זה את זה. גם אם לטווחים קצרים ניתן לנתק אותם זה מזה ולהעדיף אחד מהם על חשבון האחר… לטווח ארוך – רק שילובם המאוזן יוצר את המסד לעוצמה הלאומית הכוללת". הכלים השלובים וההכרחיים האלה – יסודות הביטחון הלאומי שלנו – הם אינם חוק טבע, הם אינם מובנים מאליהם, ויש לשמור על קשר עין תמידי עמם. חלק נכבד מהם, לתפיסתי – חלק קריטי אפילו, מבוסס על היותנו חלק מ-שלם, על האחדות והלכידות החברתית והלאומית שלנו, גם בעתות משבר, ובמיוחד בעתות משבר.

כבר בנאום ההשבעה שלי כנשיא לפני כשנתיים, הבעתי את עמדתי כי "שנאת חינם מכרסמת בחוסן הלאומי שלנו". ייתכן שאז היו מי שסברו שהגזמתי, שהלכתי רחוק מידי עם החשש שלי – שהקרע הפנימי יכרסם בביטחון הלאומי. בנקודת הזמן הזו, דומני שכבר אין מי שחולק על כך. ללא ניהול נכון של השיח הפנימי בתוכנו תוך תשומת לב מתמדת – לא רק לְמָה אומרים אלא גם לְאֵיך אומרים; ללא הקפדה על הגבולות שמעבר להם אסור להביא את החברה הישראלית; ללא הקשבה, ריסון ואיפוק; ללא מנגנונים אזרחיים רחבים שמאפשרים 'להחליף מילה' – כשמו של המיזם שהקמנו כאן בבית הנשיא. אנחנו עלולים למצוא את הביטחון הלאומי שלנו כשהוא חסר.

עלינו להבין ולהפנים שכוחנו ועוצמתנו נובעים לא רק מכישרון או השקעה, אלא גם מתחושת הקשר העמוק, האהבה, והמסירות של ישראלים, מכל הגוונים והסוגים, למדינת ישראל ומוסדותיה וזה לזה – לחברה הישראלית; כפי שראיתי אגב, אצלכם בשיחה שקיימתי אתכם, ההנהגה המשרתת של מדינת ישראל.

זו העת לשוב ולהדגיש: משרתות ומשרתי הציבור בישראל – ראויים להערכה, להוקרה ולהכרת תודה. כן – אהבת ישראל ואחדות ישראל – כוללות אותם, למי ששכח. לביקורת, תמיד מקום ותמיד יהיה מקום, כך עובדת דמוקרטיה, תמיד עם ביקורת, אבל השתלחות חסרת גבולות בעובדי מדינה ומשרתי ציבור, היא פשוט בלתי נסבלת ולא מקובלת. משרתות ומשרתי הציבור בישראל הם טובים, מסורים, מקצועיים וחדורי שליחות. הדרך לשמור על כך – עוברת בין היתר ביחס, ביחס מכבד אליהם. גם בעת מחלוקת – עלינו לשמור שזו תהיה מחלוקת לשם שמים.

מכובדיי, כפי שאמרתי לפני שעות ספורות, בטקס האזכרה לחוזה המדינה בנימין זאב הרצל, אחת ההצלחות החשובות ביותר שלו – של הרצל – ושל התנועה הציונית שהקימה את מדינת ישראל: הייתה החתירה הבלתי פוסקת להסכמה של הרצל וחבריו לתנועה: הסכמה כזו שמאפשרת חיים ושגשוג בשותפות; כזו שמאפשרת הצבת מטרה גדולה, ציבורית, מעל האינטרס המפלגתי והפוליטי; ומאפשרת לדיון עצמו להתקיים בתנאים בהם כל אדם וקבוצה יכולים להביע את דעתם בצורה מלאה ומכובדת. היכולת הזאת – לדבר, להידבר, לדון בכבוד, לראות את השלם – את הישראליות כולה – למרות הוויכוח ולפעמים גם בגלל הוויכוח – היא תמצית הממלכתיות, והיא נדבך קריטי בביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

אני מאמין שאתם – בוגרות ובוגרי המב"ל – מבינים היטב שיכולת הדיון, השיח וההסכמה – תלויה ביכולת הספציפית שאותה יש לטייב ולטפח. יכולת שאותה הגדיר דוד בן גוריון ראש ממשתלנו הראשון ב'מסה' הידועה שלו 'נצח ישראל', הוא הגדיר אותה "אהבת ישראל" וכך אמר: "עוד רחוקה וקשה הדרך להבטחת מינימום האחדות הדרוש לישראל למען יוכשר העם לבנות מדינתו אבל לא נבצר הדבר מאתנו, אם… נתגבר על ההתפצלות המופרזת והחולנית, המערערת יציבות המדינה, נתייחס בכבוד הדדי לדעות ואמונות מנוגדות, ונהיה נאמנים לחתימתנו על מגילת העצמאות. אם אהבת ישראל תגבר בתוכנו, אמר דוד בן גוריון אותה במלוא יכולתנו – אז יכול נוכל".

כאמור, אני מאמין שאתם – הבוגרות והבוגרים – מזהים את האתגר, ומבינים אותו היטב, ויותר מכך – אני בטוח שאת הערך העמוק הזה, אהבת ישראל, אחדות ישראל – וכתוצאה מכך מה שדוד בן גוריון אמר: "נצח ישראל" תדעו להטמיע במערכות אותן אתם מובילים ועוד תובילו, בהסכמה רחבה, מכילה ומכבדת ככל האפשר.

אני מבקש להודות לכל סגל המכללה לביטחון לאומי – מוסד שהלמידה ההדדית, ההתפתחות המשותפת, וההפריה – בין יחידות, ארגונים, מערכים וזרועות – וכמובן החניכות והחניכים הפכו אותו לאחד הגופים המשפיעים ביותר על עיצובה של מדינת ישראל. וכמובן תודה רבה לך – מפקד המכללות הצבאיות – אלוף איתי וירוב – תודה לך איתי, על שנים ארוכות של שירות מסור, מעורר כבוד, שירות נחוש ומלא השראה למעננו כשמדינת ישראל ואזרחיה תמיד-תמיד לנגד עיניך. אני בטוח שתמשיך לעשות חיל בכל אשר תפנה, ומאחל לך ולמשפחתך קצת זמן של נחת ביחד. ברכת הצלחה בתפקיד החשוב שלוחה גם לך – מפקד המכללות הנכנס – אלוף נמרוד אלוני – אתה מביא איתך ניסיון ועולם ערכים מרשימים מאוד. אני שב ומברך אתכם – הבוגרות והבוגרים, ובמיוחד את בני ובנות משפחותיכם – שאתם הרי הגב לכל אורך הדרך, ושכל ההישגים החשובים שלהם הם במידה רבה שלכן ושלכם. אמרתי זאת, ואשוב ואומר – אתם משקפים את פנינו היפות. יש לכם שליחות כבדת משקל – להגן על ישראל ולא פחות מכך – לבנות אותה – באהבת ישראל! עלו והצליחו – הצלחתכם הצלחתנו.