נשיא המדינה השתתף בטקס האזכרה הממלכתי ליוסף טרומפלדור בתל חי

נשיא המדינה יצחק הרצוג השתתף היום, יום שני, י"א באדר ב', 14 במרץ בטקס האזכרה הממלכתי ליוסף טרומפלדור והלוחמים שנפלו בקרב ההגנה על תל חי. 

בטקס השתתפו ראש הממשלה נפתלי בנט, סגנית יושב ראש הכנסת ח"כ אמילי מואטי, ראש המחלקה לתפוצות בהסתדרות הציונית נריה מאור, ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן ונוספים.

מצורפים דברי הנשיא במלואם: 

ספק אם יש עוד קרב אחד, שעיצב את הזיכרון הלאומי שלנו, שמזקק את עוצמתה של הגבורה היהודית, וממחיש את הזיקה בין התיישבות לביטחון, כפי שנחקק קרב תל-חי. קרב תל חי, שאירע לפני 102 שנים, הוא לא רק מיתוס עליו גדל כמעט כל ילד ישראלי, והוא גם לא רק נקודת ציון היסטורית בהגנת הארץ. קרב תל חי הוא, בראש ובראשונה, סמל הגבורה העברית וההקרבה האישית, ביטוי לחיבור העמוק שבין מגל וחרב, בין הגנה ובין עבודת האדמה. 

זה קרב שהוא עדות לנכונות לעמוד וללחום על קיומה של כל נקודת ישוב בארץ ישראל, ולעובדה כי ההתיישבות היא שתקבע בפועל את יסודותיו של הבית הלאומי וגבולותיו. בתפילת "יזכור", לזיכרם של שמונת חללי תל-חי, כתב ברל כצנלסון ז"ל את השורות הבאות, ואני מצטט: "הנאמנים והאמיצים, אנשי העבודה והשלום, אשר הלכו מאחרי המחרשה ויחרפו נפשם על כבוד ישראל ועל אדמת ישראל". זו הייתה התשתית ל"יזכור" הלאומי שלנו. כבוד ישראל ואדמת ישראל הם לא רק נחלת העבר, הם גם משתקפים לנגד עינינו יום יום, שעה שעה, כשאנחנו כאן בחלקת הארץ היפהפיה הזאת. קצת יותר ממאה שנים לאחר הקרב, ואפשר להגיד בפה מלא – מגיני תל חי ניצחו. מדינת ישראל כולה מגיעה לשיאים חדשים של קוממיות וצמיחה; וכאן – שגשוג ופריחה שמרחיבים את הלב והנפש. 

בקריית שמונה ובמועצות הגליל העליון, במבואות החרמון, בגולן ובצפון כולו הנשימה נעתקת למראה הנוף הפיזי המרהיב, למראה הבנייה וההתפתחות, ובעיקר – הנוף האנושי מעורר השראה. החלוציות היא מעשה יומיומי כאן, ופירותיה נאים ומבורכים. מגיני תל חי ניצחו, והותירו לנו מורשת, מדינה, ועולם ערכים. מורשתם של טרומפלדור, חברותיו וחבריו – מחייבת אותנו יום יום. מחייבת אותנו לעשות מעשה כשהמציאות וההיסטוריה דורשים זאת, ולעולם לא לעמוד מנגד. גם היום, אל מול מלחמה ואסון הומניטרי קורע לב, עלינו לעשות הכל כדי להמשיך ולקלוט גלי עלייה משמעותיים ביותר, שאני בטוח שגם יביאו עמם ברכה למדינתנו; *ולהירתם לסייע באופן הומניטרי לאלו הנזקקים לנו ומתדפקים על דלתותינו.

קהל נכבד, הקרב בתל-חי הוא המשקף הקלאסי של הממשק בין ההיסטוריה לזיכרון הלאומי. קרב תל חי נקשר בתודעת כולנו עם שמו של הגיבור יוסף טרומפלדור, אשר גם על ערש דווי, עמד בדבריו, שנחרתו בזיכרון הלאומי, על מחויבותו להגנת הארץ. אך למרבה הצער, לא רבים זוכרים כי קרב תל חי מהווה ביטוי גם לגבורה נשית, ואפילו למאבק על שיוויון נשים שהתנהל בשבועות ובחודשים שקדמו לו. דבורה דרכלר הובילה בארגון השומר את מרד הנשים, שתבע להעניק לנשים בארגון זכויות שוות ומלאות. דבורה וחברותיה הודיעו כי לא יוכלו להמשיך לעבוד במשק אם לא יתקבלו כחברות שוות בארגון. בזכות אותו שיוויון, הגיעה דבורה אל תל חי, ועד מהרה מצאה עצמה בקו ההגנה שבחדר העליון. בשם אותו שיוויון, נפלה דבורה על משמרתה – כשווה, אקדחה בידה. היא נמצאה חבוקה בזרועותיה של אישה נוספת, הלוחמת שרה צ'יזיק. והרי לפניכם סיפור מופת נשי, שאינו רק דוגמה לגבורה ולעמידה על הגנת הארץ, אלא גם סמל למאבק חברתי פורץ דרך ומעורר השראה. 

אני מודה לכל מי שפועלים לילות כימים לשימורו וטיפוחו של האתר המקודש הזה, לממשלה, לרשות הטבע והגנים, למועצה לשימור אתרים, למשפחת בלחובסקי על ענפיה המוכשרים והשונים ולעמותת נאמני תל חי. גם בחלוף מאה ושתיים שנים, הקרב בתל-חי ממשיך להיות חלק בלתי נפרד מהאתוס הישראלי. שמונת הנופלות והנופלים בתל-חי יהיו לנצח מופת שאין שני לו, למסירות-נפש, לדבקות במשימה ולדאגה אמיתית ליישוב הארץ ולהגנתה. יהי זיכרם וזיכרן של הגיבורות והגיבורים ברוך.