נשיא המדינה נשא דברים בטקס התפילה המרכזי לציון חג הסיגד

קרדיט צילום: חיים צח לע"מ
נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא דברים בטקס התפילה המרכזי לציון חג הסיגד של העדה האתיופית בישראל, שהתקיים בטיילת ארמון הנציב בירושלים.
מצורפים דברי הנשיא במלואם:
בפתח דבריי אני מבקש להתייחס ליום הקשה, מלא החרדה, הדאגה והכאב – שעובר על מדינת ישראל ועל ירושלים. הפיגוע המשולב שאירע הבוקר לא יחליש אותנו ולא יערער את אמונתנו בצדקת דרכנו, ובזכותנו לחיות חיים שלווים ובטוחים בארץ ישראל ובמדינתנו, כולל בירושלים בירת הנצח שלנו. למול גורמי טרור מלאי שנאה, ומחבלים נתעבים ושפלים, נמשיך לעמוד איתנים ונחושים, ולהוכיח שאין כוח בעולם שישבור את הרוח הישראלית המלוכדת. בשם העם בישראל אני משתתף בכאבן של משפחות הנפגעים, מתפלל לשלומם ולרפואתם של הפצועים, ומחזק את ידי כוחות הביטחון שאני סומך עליהם ובטוח כי יפעלו במלוא העוצמה למיגור הטרור בכלל, והאחראים לפיגוע הנורא היום בפרט.
אחיי ואחיותיי, "ופדויי השם ישובון, ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם". "גְ'רַבְכּוּ, אַמְנֶן, גְ'רַבְכּוּ" – "התגעגענו, כן, התגעגענו". כך אנחנו שרים ומתפללים היום לירושלים בתפילות החג. והתפילות – תפילות עתיקות, נפלאות, יפיפיות, תפילות שעוברות, מאב לבן, מאם לבת, מדור לדור. תפילות של כיסופים וציפייה, וגעגועים, ואהבה – כל הדרך אל ירוסלם.
יהודי אתיופיה לא באו לארץ ישראל, לירוסלם, עם ידיים ריקות. הם באו עם ידיים מלאות. יחד אתכם, בתרמיל שנשאתם בדרך הקשה והארוכה חזרה הבייתה הבאתם רוח של גבורה ואצילות, רוח של אהבת ישראל, רוח שעמדה במבחנים קשים לאורך המסע עמוס-התלאות שעברתם, ובשנות הגלות הציפייה והכמיהה לציון. יחד אתכם הבאתם – אהבה עזה לציון, אהבה בלי סייגים. והיום, כולנו אוהבים את ירושלים – בזכותם, קצת אחרת. אנחנו הדור שזכה להגיע, להיפגש, לעמוד יחד, ולומר: "שלום לך ירושלים".
הכיסופים האלה הם הכוח הגדול ביותר שיש לנו. הם כוחה של הציונות. עליהם מבוססת תחייתה. כנאמר בתפילה כל יום "ולירושלים עירך ברחמים תשוב" ואני מוסיף – "ולירושלים עירך ברחמים נשוב" יקירי – כבר שנים רבות אנו מציינים את חג הסיגד, ואת העובדה שעדיין לא הגענו לציון השלמה השלווה והבנויה. טרם השלמנו את החיפוש אחרי המחבר והמשותף.
המסע – עדיין לא תם. אבל ברגעים יקרים וקדושים אלה אני רוצה להודות לכם היהודים יוצאי אתיופיה בשם כל עם ישראל בארץ ובעולם כולו: ולומר תודה על הכיסופים, תודה על הדבקות במטרה, תודה על האהבה העצומה לציון. תודה על האמונה תודה על התקווה ותודה על ההגשמה. במעמד זה, אני מבקש להזכיר את אברה מנגיסטו, שגורלו הפך אותו לבן של כולנו ומתפללים לחזרתו הביתה במהרה. יש לפנינו עוד עשייה רבה, אבל כמה טוב לדעת שכבר הגענו הבייתה – שאנחנו כאן יחד, חולקים תקווה בת שנות אלפיים, ודרך אחת – העולה אל ירושלים. חג סיגד שמח!״
