נשיא המדינה קיבל את דו"ח מרכז קנטור בנושא מגמות חיוביות במאבק באנטישמיות ובקידום הבנה בין דתות

מצורפים עיקרי הדו"ח כפי שנמסרו על ידי מרכז קנטור:

• בזירה המשפטית: נקבעו ב-2021 שורה של תקדימים מעודדים במאבק באנטישמיות, שצמצמו את היכולת של מפיצי תעמולת שנאה לפעול בחופשיות. 

• בזירה הפוליטית והחקיקתית: הגדילו ממשלות ברחבי העולם את המשאבים המוקצים להגנה על קהילות יהודיות, מינו נציבים למאבק באנטישמיות ואימצו את הגדרת האנטישמיות של כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה.

• בזירה התרבותית: התחזקה במזרח אירופה הפעילות לשימור בתי קברות יהודיים, ובמערב היבשת ובצפון אמריקה הפך המאבק באנטישמיות לדגל של התאחדויות ומועדוני ספורט מובילים.

נשיא המדינה:

״חשוב להמשיך בכל מקום אפשרי לדחוף לאכיפה, לחינוך, למניעה ולהסברה וגם לעודד את החיובי, את הצעדים החיוביים, כדי לחזק גורמים שרוצים לקדם את המאבק באנטישמיות״

נשיא המדינה קיבל היום, יום חמישי, כ"ה בשבט, 27 בינואר יום השואה הבינלאומי, את דו"ח מרכז קנטור בנושא מגמות חיוביות במאבק באנטישמיות ובקידום הבנה בין דתות. 

הדו"ח פורסם השנה, לראשונה, לקראת יום השואה הבינלאומי על ידי מרכז קנטור באוניברסיטת תל אביב. הדו"ח שחובר על ידי צוות מומחים בתחום, כולל סקירה של המגמות שחלו בזירה המשפטית, הפוליטית והחקיקתית, התרבותית ובזירת המזרח התיכון. הסקירה כוללת המלצות לפעילות ולמדיניות שירחיבו ויחזקו את המגמות האלה.

נשיא המדינה פתח את דבריו ואמר: ״רק הבוקר, ראיתי סרטון נוראי של תקיפה אנטישמית של שני יהודים בלונדון. בסרטון, שצולם אתמול, רואים יהודים עומדים ואדם חוזר ונותן להם אגרופים. זו רק הוכחה עד כמה חשוב להמשיך בכל מקום אפשרי לדחוף לאכיפה, לחינוך, למניעה ולהסברה וגם לעודד את החיובי, את הצעדים החיוביים, כדי לחזק גורמים שרוצים לקדם את המאבק באנטישמיות.״

הנשיא הוסיף: ״אתם יכולים לראות בבית הנשיא שותף למאבקים הללו. הדו״ח הוא דו״ח מצוין שצריך לקחת ולהטמיע בכל המערכות. אני חושב שזה כלי מהמעלה הראשונה כי סדר חברתי כולל, בין שאר הדברים שציינתי, גם טביעת גבולות של מותר ואסור בנושא הזה.״

פרופ' אוריה שביט, ראש מרכז קנטור הוסיף: "בדיון על האנטישמיות בכלל, ומגמות של רדיקליזציה בפרט, נהוג בדרך כלל להתמקד בתופעות השליליות והמדאיגות. החלטנו שראוי לפרסם גם דוח שנתי שעניינו התפתחויות ופעילויות חיוביות ומעודדות. זאת משלושה טעמים: להכיר טוב למי שכבר פעילים; לדרבן ממשלות וארגונים נוספים ברחבי העולם ליזום פעולות דומות; ולקדם דיון בהצעות פעולה קונקרטיות לחיזוק ולשיפור התוכניות הקיימות".