דברי הנשיא באזכרה במלאת עשור לפיגוע בטולוז

אנו מציינים עשור לאותו יום נורא בו נרצחו כאן, בטולוז, הרב יונתן סנדלר וילדיו: אריה וגבריאל; והילדה הרכה מרים מונסונגו. לא אשכח לעולם את מסע ההלוויה שלהם, בעת שהובאו למנוחות בירושלים – בירת הנצח של העם היהודי, ממנה באתי לכאן היום. לא אשכח את הכאב מפלח הלב, בשעה שעמדתי על סף קבריהם, שם – במקום עליו חולם כל יהודי בתפילתו, בעיר שבה חיים וימשיכו לחיות זה לצד זה מוסלמים, נוצרים ויהודים.

היום אנו מרוממים את זכרם של קדושי עליון, זכים וטהורים, שהוצאו להורג באכזריות, על ידי רוצח שפל מלא שנאה יוקדת. איש דמים, שבמסע הרצח שלו פצע רבים, והרג גם לוחמים בצבא צרפת – אבל שנוף, מוחמד לגואד, ועימאד אבן-זיאטן. יהי זכרם ברוך.

"מפי עוללים וינקים יסדת עז למען צורריך, להשבית אויב ומתנקם". על הפסוק הזה מספר תהילים, כותב לנו גדול רבני צרפת, ואחד מענקי היהדות בכל הדורות רבי שלמה יצחקי – רש"י, כי הילדים הקטנים, מלאי התום והשמחה – הם שנותנים לנו את הכוח "להשבית אויב ומתנקם". מהם אנו שואבים את העוצמה, להמשיך הלאה, להאמין בטוב לדמיין עתיד אחר.

בטולוז ובירושלים, באיסטנבול ובבואנוס-איירס, באיתמר ובמומביי, בטל מנשה ובשדרות, בפיטסבורג ובהַאלֶה- פעם אחר פעם ניצב העם היהודי מול שנאה תהומית, מול רוצחים אכזריים שאינם מבדילים בינינו, עם כיפה או בלעדיה, מזרם יהודי כזה או אחר, בישראל או מחוצה לה. הם יודעים היטב, "כי אנשים אחים אנחנו"; הם מכירים היטב את הערבות ההדדית, את הקשר הבל-ינתק, ואת המחויבות שיש לנו האחד לשני. הם מבינים שהמחיצות הקיימות בינינו, הן רק אשליה. והם גם יודעים, ואני אומר זאת בצער, היכן לפגוע בנו. הם מזהים היטב את הערכים המקודשים לנו ביותר – החינוך, הקהילה והמסורת.

אנחנו ניצבים כאן היום, כדי להגיד בקול ברור – אותנו לא יכריעו. את הערבות, הרוח והמורשת המפוארת שלנו – אין איש שיכול לגדוע. הרי אפילו האירוע הרצחני הזה, רק איחד אותנו, וגרם להתגייסות של העולם היהודי במאמץ למנוע פיגועים נוספים, בין היתר באמצעות קרן הסוכנות היהודית לביטחון קהילות יהודיות.

ידידי נשיא צרפת עמנואל מקרון, מנהיגי צרפת החשובים בעבר ובהווה; מי שמחפש הצדקה לשנאה עליו לדעת שלשנאה אין סיבה. אין צידוק לרצח ילדים רכים בטולוז; אין ולא תהיה שום סיבה או צידוק, למעשי טרור בכל מקום שהם נעשים. זהו רשע מזוקק, זוהי שנאה תהומית ונוקבת, שאינה מחמיצה אף הזדמנות להכות בכל מקום שבו אנו מקיימים חיים. אסור לנו לתת לטרור להכריע אותנו; אסור לנו לתת לטרור לפגוע בילדנו, בעתידנו. אני יודע שאתה, אדוני הנשיא, מחויב באופן אישי למאבק באנטישמיות על כל ביטוייה. אני מעריך את הדברים האמיצים שאותם אמרת לאחרונה בארוחת הערב של ה-CRIF, על הבושה, שצריכה לעבור צד, ולהיות נחלת השונאים. ואת התחייבויותיך לחקיקה שתכלול הגדרה מורחבת של אנטישמיות, למלחמה בארגונים אנטישמיים ואנטי-ציוניים, ולמאבק באנטישמיות באינטרנט.

לצערי, גם היום אנחנו שומעים על מקרים של אנטישמיות ברחבי העולם; וגם היום אנחנו נחשפים, לשנאה בלתי נתפסת, ברשתות החברתיות. האנטישמיות צומחת בשוליים הקיצוניים, וזוחלת פנימה אל הזרם המרכזי. יש להמשיך ולפעול ברמה המדינית, המשפטית, והחינוכית, כדי להשמיע קול ברור שמגנה את הגזענות והאנטישמיות, ונאבק בה ללא פשרות. האימוץ של הגדרת איירה – The International Holocaust Remembrance Alliance – היא צעד חשוב של הממשל הצרפתי למאבק באנטישמיות, ואנחנו מבקשים להודות לכם על כך, ולקוות שנצעד יחד, שלובי יד וזרוע במאבק בשנאה.

ביטויים של אנטישמיות כוללים גם התבטאויות ומעשים של שנאה למדינת ישראל ורצון להשמידה. איראן היא מובילה עיקרית של הקו הזה. היא מזינה, מתסיסה, ומלהיטה את האנטישמיות והשנאה, בצורה שמאיימת לא רק על ישראל אלא גם על הסדר העולמי. משפחת העמים חייבת לעמוד יחד, ולא לתת לה לשפוך עוד שמן למדורת השנאה, לפני שיהיה מאוחר מדי. מדינת ישראל לא תקבל משום גוף, עם, מדינה, או בודדים, ערעור או איום על עצם זכותנו להתקיים, כעם במולדתנו. אני מודה לך אדוני הנשיא על תמיכתך ועל עמידתה של צרפת לצד ישראל בנושא זה.

אנחנו מתכנסים כאן, בימים קשים וכואבים, שבהם התותחים רועמים באירופה, השמים שחורים מעשן, וחייהם של מיליונים נחרבים, כשהם בורחים מבתיהם. הלב נקרע למראה הסבל האנושי הבלתי נתפס, ולמראה הערים הפורחות שהפכו לאזורי קרבות חרבים. אני מברך על מאמצי ההנהגה האירופאית, ועל המאמצים החשובים שלך – אדוני הנשיא מקרון, ומעריך אותם מאד. מדינת ישראל עושה כל מאמץ להעניק סיוע הומניטרי למי שעולמם חרב עליהם, ולסייע בהשגת פתרון דיפלומטי. אני נושא מכאן תפילה שהטרגדיה הזאת תגיע לסופה, שנזכה במהרה לימים מלאי תקווה.

בפירוש לקדיש של מחזור ויטרי הצרפתי – מספרי ההלכות והתפילות החשובים ביותר בקורות עמנו, נאמר ש"אין נחמה באה אלא על העצב". אני מייחל ומתפלל יחד אתכם ועם העם היהודי כולו, שהעצב הגדול שלנו היום, יביא איתו גם נחמה. תהא נשמתם של הרב יונתן סנדלר ובניו אריה וגבריאל, והילדה הרכה מרים מונסונגו, צרורה בצרור החיים. אמן.