נשיא המדינה נשא דברים בטקס הממלכתי לציון 74 שנים לשחרור אילת והנפת דגל הדיו

 

קרדיט צילום: חיים צח, לע"מ

נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא דברים היום, חמישי, ט' באדר, 2 במרץ, בטקס הממלכתי לציון יום שחרורה של העיר אילת. הטקס נערך במעמד ראש העיר של אילת, אלי לנקרי. כמו כן השתתפו בו שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, סגן שופט בית משפט השלום בעיר, מוטי לוי ראשי העיר לשעבר ומייסדי העיר.

מצורפים דבריו המלאים של נשיא המדינה:

"מיכל ואני תמיד נרגשים להגיע לאילת, וכמונו מאות אלפים, המגיעים אל העיר מדי שנה, בכל ימות השנה, להתבשם מכל הדברים היפים, מרוח המדבר והים, רוח חופשית חמה ונעימה. תראו איזה ערב אלוהי יש לנו פה! בעיקר אנחנו שמחים לפגוש אתכם –תושביה של העיר אילת, הנכס היקר ביותר שלה, שתקעתם יתד איתן בנקודה הדרומית ביותר של מדינתו – בהחלטה כי כאן ייבנה ביתכם, כאן יהיה מסד חייכם, וכאן תשלימו את משאלות ליבכם לטובה.

אתם חוליה בשרשרת ארוכת שנים של התיישבות, שכפי שנאמר שתחילתה בהבטחת השם אל משה: ״וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים"; ואחריתה בכם – שאתם מקיימים בעת החדשה, הלכה למעשה, את חזון אבותינו ואימותנו. 74 שנים חלפו מאז אותו מעשה סמלי שראינו אותו, של הנפת דגל הדיו, אני אישית זכיתי להכיר את אברהם אדן ״ברן״, איש מופלא, ושאלתי את ראש העירייה האם הוא מונצח כיאות הוא וחבריו, ששחרו והביאו לנו את אילת. 

שני כוחות כידוע לכם נטלו חלק בשחרורה של אילת. כוח אחד – של חטיבת גולני – נע דרומה בתוואי הערבה; הכוח השני – של אנשי פלמ"ח- של ברן- פרץ דרך בהר הנגב, בתוואי קשה ובלתי עביר – אף אחד לא חשב שהם יגיעו ראשונים. ואז ראינו את ברן, אברהם אדן- מטפס ומניף את הדגל. כתב למחרת בן גוריון ביומנו: ״היה זה המאורע הגדול ביותר בחודשים האחרונים, אם לא בכל מלחמת השחרור". לא יאומן! 

עצמאותה של אילת חברה לעצמאות ישראל, בנקודת סיומה של מלחמת השחרור שלנו. זאת הייתה המתנה הנפלאה ביותר למדינת ישראל. בתקופה ההיא היינו דלים בחומר, ועשירים מאוד בתעצומות נפש ורוח אמיצה וערכית. זו הייתה רוח ציונית רעננה, של התמסרות לחזון. רוח שסחפה עימה מאות חלוצים, שבאו לכאן להתיישב בחופים השוממים.  

והם הניחו כאן את היסודות, שעליהם התפתחה העיר הנפלאה הזאת. ואת החסד הזה אנחנו חייבים להרבה מאוד. אבל אני רוצה לציין הערב שבעים משפחות של יוצאי מרוקו, שעזבו את מרסיי ונענו לקריאתו של ראש המועצה הראשון של אילת –מר חנוך ננר ז"ל- שהציע להם לבוא ולטעת כאן עץ, לסלול רחוב, להקים בית מלאכה, לבנות בית, ולבנות את הארץ. בקתות החימר של משטרת אום רשרש כאן באזור הזה, הפכו כאמור, לעיר אילת המופלאה ולחופים המקסימים, עם הים הטרופי המשגע; עם הרי אדום המזדקרים מכל עבריה, עם מעינות מפכים סביבה, נחלים עם בורות נחושת קדומים במרחק נגיעה, ותצפיות ציפורים הדואות ללא גבול בשמיה, וכמובן עם אלמוגים, ועם ירדן ועם סעודיה ועם מצרים במשולש המופלא של השלום. 

מרחבי תיירות שוקקים, מלונות עם טיילת יפהפיה, אטרקציות לאין ספור, שראינו רק חלק כאן עם הקריה האקדמית החדשה, קייט ונופש ימי; אירועי תרבות אדירים כל שנה, וכמובן אירועי ספורט ברמה לאומית ובין- לאומית, ולא שכחנו- מערכת חינוך מהמוצלחות במדינה, שקברניטי העיר שמים אותה בקדמת הבמה. כך שאנחנו יכולים להביט בקנאה ואתם יכולים להביא בגאווה. ועוד ועוד יוזמות. כפי שאמר לי עכשיו ידידי השר ברקת, יוזמות אדירות שיכולות להפוך את המקום הזה כממש ללב העולם. 

אני מבקש להביע תודה לך ידידי ראש העיר אלי לנקרי – לחברי מועצת העיר, לכל מי שתרם לבניינה ולפיתוחה ולפרנסי העירייה. ואני נושא תפילה שגבולות השלום הסובבים את העיר ילכו ויתרחבו ויעמיקו. ואני בטוח שעוד נכונו לאילת ובעקבותיה למדינה כולה – ימים גדולים. תודה רבה לכולכם, ומזל טוב העיר אילת!"