דברי הנשיא בטקס סיום קורס מב"ל

בראש ובראשונה אני מבקש לברך אתכם – בוגרות ובוגרי מחזור נ' – מחזור היובל של המכללה לביטחון לאומי – מהפיקוד הבכיר בצה"ל ובמערכת הביטחון, ומההנהלה הבכירה במגזר הציבורי.

פגשתי אתכם בשבוע שעבר לשיחה ארוכה ומעמיקה ואני חייב לומר לכם – התרשמתי עמוקות למראה ולמשמע הנהגה משרתת, לומדת וחדשנית, שאינה קופאת על שמריה ושמה תמיד לנגד עיניה את טובת המדינה, ואת רווחת אזרחיה וביטחונם.

אנחנו גאים בכם וסומכים עליכם שכעת – לאחר לימודיכם במב"ל – תביאו אל הפרק הבא בשירותכם תובנות מקוריות פורצות דרך ועולם ערכים מגוון, וכי תקדמו את המערכות החיוניות שאתם חלק מהן, לפסגות חדשות.

זה הרגע לברך גם אתכם – העמיתים מרחבי העולם, על היותכם שותפים מלאים ללימוד ולאמון. נוכחותכם איתנו פותחת דלתות לאפשרויות חדשות ושיתופי פעולה, ותורמת תרומה ממשית לחיזוק קשרינו. אני מקווה שנהניתם, למדתם, והכרתם אותנו טוב יותר. בהצלחה לכם!

Welcome friends, congratulations and good luck!

תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל, משלבת יחד מספר מדדים, ובהם: עוצמה צבאית, איתנות כלכלית, חוסן חברתי, עליונות טכנולוגית, ואמונה עמוקה בצדקת הדרך, בעקרונות מגילת העצמאות הישראלית וכמובן – ברוח האדם.

כל אלה הם "כלים שלובים", כפי שהגדירם יגאל אלון –  המפקד המיתולוגי בדור הקוממיות ובהמשך סגן ראש הממשלה ושר החינוך – כשכתב, ואני מצטט: "העוצמה הלאומית הכוללת – היא מערכת של כלים שלובים המתנים זה את זה. (גם אם) לטווחים קצרים ניתן לנתק אותם זה מזה ולהעדיף אחד מהם על חשבון האחר… לטווח ארוך – רק שילובם המאוזן יוצר את […] המסד לעוצמה הלאומית הכוללת".

הכלים השלובים וההכרחיים האלה – יסודות הביטחון הלאומי שלנו – הם אינם חוק טבע, הם אינם מובנים מאליהם, ויש לשמור על קשר עין תמידי עִמָּם.

חלק נכבד מהם, לתפיסתי – חלק קריטי אפילו, מבוסס על היותנו חלק מ-שלם, על האחדות והלכידות החברתית והלאומית שלנו, גם בעתות משבר, ובמיוחד בעתות משבר.

כבר בנאום ההשבעה שלי כנשיא, הבעתי את עמדתי כי  "שנאת חינם מכרסמת בחוסן הלאומי שלנו". יתכן שאז היו מי שסברו שהגזמתי, שהלכתי רחוק מידי עם החשש שלי – שהקרע הפנימי יכרסם בביטחון הלאומי.

בנקודת הזמן הזו, דומני שכבר אין מי שחולק על כך. ללא ניהול נכון של השיח הפנימי בתוכנו תוך תשומת לב מתמדת – לא רק לְמָה אומרים אלא גם לְאֵיךְ אומרים; ללא הקפדה על הגבולות שמעבר להם אסור להביא את החברה הישראלית. ללא הקשבה, ריסון ואיפוק; ללא מנגנונים אזרחיים רחבים שמאפשרים 'להחליף מילה' – אם להתייחס למיזם אותו הקמנו כאן תחת בית הנשיא; אנחנו עלולים למצוא את הביטחון הלאומי שלנו כשהוא חסר. חסר מאד.

עלינו להבין ולהפנים שכוחנו ועוצמתנו נובעים לא רק מכישרון או השקעה, אלא גם מתחושת הקשר העמוק, האהבה, והמסירות של ישראלים, מכל הגוונים והסוגים, למדינת ישראל ומוסדותיה וזה לזה – לחברה הישראלית;  כפי שראיתי אגב, אצלכם – ההנהגה המשרתת של מדינת ישראל ואזרחיה.

כידוע, החברה והמדינה שלנו – מצויות כבר חודשים ארוכים, בשיאו של ויכוח עקרוני, שהוליד קיטוב ופילוג, תחושות קשות, כעסים ומשקעים – שעשויים להטיל עלינו צל כבד גם שנים קדימה.

כפי שאמרתי לפני שעות ספורות, בטקס האזכרה לחוזה המדינה בנימין זאב הרצל, אחת ההצלחות החשובות ביותר שלו – של הרצל – ושל התנועה הציונית שהקימה את מדינת ישראל, היא החתירה הבלתי פוסקת להסכמה של הרצל וחבריו לתנועה.

הסכמה שמאפשרת חיים ושגשוג בשותפות; שמאפשרת הצבת מטרה גדולה, ציבורית, מעל האינטרס המפלגתי-פוליטי; ומאפשרת לדיון עצמו להתקיים בתנאים בהם כל אדם וקבוצה יכולים להביע את דעתם בצורה מלאה ומכובדת.

היכולת הזאת – להידבר, לדון בכבוד, לראות את השלם – את הישראליות כולה – למרות הוויכוח ולפעמים גם בגלל הוויכוח – היא תמצית הממלכתיות, והיא בוודאי נדבך קריטי בביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

אני מאמין שאתם – בוגרות ובוגרי המב"ל – מבינים היטב שיכולת הדיון, השיח וההסכמה – תלויה ביכולת ספציפית שאותה יש לטייב ולטפח. יכולת אותה הגדיר ראש הממשלה הראשון – דוד בן גוריון ב'מסה' שלו 'נצח ישראל', כ"אהבת ישראל", ואני מצטט: "עוד רחוקה וקשה הדרך להבטחת מינימום האחדות הדרוש לישראל למען יוכשר העם לבנות מדינתו […] אבל לא נבצר הדבר מאתנו, אם… נתגבר על ההתפצלות המופרזת והחולנית,  המערערת יציבות המדינה, נתייחס בכבוד הדדי לדעות ואמונות מנוגדות, ונהיה נאמנים לחתימתנו על מגילת העצמאות. אם אהבת ישראל תגבר בתוכנו על כל נטייה אחרת ונפעיל אותה במלוא יכולתנו – יכול נוכל". כאמור, אני מאמין שאתם – הבוגרות והבוגרים – מזהים את האתגר, ומבינים אותו היטב, ויותר מכך – אני בטוח שאת הערך העמוק הזה, אהבת ישראל, אחדות ישראל –וכתוצאה: נצח ישראל, תדעו להטמיע במערכות אותן אתם מובילים ועוד תובילו, בעתיד הקרוב והרחוק, בהסכמה רחבה, מכילה ומכבדת ככל האפשר.

אני מבקש להודות לכל סגל המכללה לביטחון לאומי –  מוסד שהלמידה ההדדית, ההתפתחות המשותפת, וההפריה – בין יחידות, ארגונים, מערכים וזרועות – הפכו אותו לאחד הגופים המשפיעים ביותר על עיצובה של מדינת ישראל.

וכמובן תודה רבה לך – מפקד המכללות הצבאיות – אלוף איתי וירוב – על שנים ארוכות של שירות מסור, מעורר כבוד, נחוש ומלא השראה – למעננו, כשמדינת ישראל ואזרחיה תמיד-תמיד לנגד עיניך. אני בטוח שתמשיך לעשות חיל בכל אשר תפנה, ומאחל לך ולמשפחתך קצת זמן של נחת ביחד.

ברכת הצלחה בתפקיד החשוב שלוחה גם לך – מפקד המכללות הנכנס – אלוף נמרוד אלוני – אתה מביא איתך ניסיון ועולם ערכים מרשימים מאוד.

אני שב ומברך אתכם – הבוגרות והבוגרים, ואת כל בנות ובני משפחותיכם – שהם הגב לכל אורך הדרך, ושכל הישגיכם החשובים הם במידה רבה שלהם ושלהן.

אמרתי זאת, ואשוב ואומר – אתם משקפים את פנינו היפות. יש לכם שליחות כבדת משקל – להגן על ישראל ולא פחות מכך – לבנות אותה – באהבת ישראל!

עלו והצליחו – הצלחתכם הצלחתנו.